בש"פ 9276/01 יונתן גחפי נ. מדינת ישראל

1 . על העורר ועל שני נאשמים נוספים, הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של חטיפה לשם סחיטה, גניבה, איומים, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. כמו כן מיוחסת לו החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס לשימוש עצמי. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, הובילו השלושה, בשעה 03:30 לפנות בוקר, את המתלונן לבית העלמין ירקון ושם דרשו ממנו לנתק את קשריו עם חברתו של המתלונן, שהיתה לפני כן חברתו של הנאשם מס' 2. במהלך ישיבתם ברכב היכו את המתלונן, איימו עליו בסכין וכן הזהירו אותו שלא יפנה למשטרה. יומיים לאחר מכן, בשעה שידעו שהמשטרה מחפשת אחריהם, ניסו להניע את המתלונן שיבטל את תלונתו במשטרה. בביתו של העורר נמצא סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 20 גרם לשימוש עצמי. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' קרא) בהחלטתו מיום 13.6.01, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. חברי הנכבד, השופט א' א' לוי, בהחלטתו מיום 26.6.01, ציוה לשחרר את העורר בערובה, בתנאי שישהה בבית דודו במגדל העמק וכן בישיבה שם בצירוף ערובות כספיות (בש"פ 4785/01 גחפי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

משתנגלה הדבר, אחרי כשלושה-ארבעה ימים, ביקשה המדינה לחזור ולעצור אותו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 22.10.01 ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. מכאן עררו של העורר.

2.סבורני כי, בדרך כלל, דינו של נאשם שהפר תנאי שחרור להיעצר מחדש, אולם, כפי שהתרשמתי, המקרה שלפנינו הוא מן היוצאים מן הכלל. מדובר בצעיר, כבן 20 שנה, ללא הרשעות קודמות, ששהה במגדל העמק במשך למעלה משלושה חודשים עד שגעגועיו להוריו גברו עליו ואז נסע לביתם לחוג עמם את חג שמחת תורה. יתר על כן, בינתיים העידו כל עדי התביעה, כך שפג החשש לשיבוש מהלכי המשפט.

3.לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר בערובה ובתנאי שחרורו כפי שהורה חברי, השופט א' א' לוי, בהחלטתו בבש"פ הנ"ל מיום 26.6.01. מלבד הערובות שהוטלו על העורר יפקיד העורר בקופת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו סכום נוסף של 5,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן. אשר לחילוט הסכום של 5,000 ש"ח שהופקד בזמנו יחליט על כך בית המשפט המחוזי בתום ההליכים.