בש"פ 9281/10 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

מונחת בפניי בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 וסעיפים 10יב-יג ל חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 ב-45 יום מיום 28.12.2010 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40262-06-10 בבית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטים א' טל, ק' רג'יניאנו ור' אמיר ).

בתאריך 28.6.2010 הוגש נגד המשיב ואחיו כתב אישום, המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה, חבלה בנסיבות מחמירות, ניסיון לרצח ושיבוש מהלכי משפט. יצוין כי המשיב, יליד 1992, ואחיו מבוגר ממנו בשנתיים. על פי הנטען בכתב האישום, בין האחים לבין אביהם נתגלע סכסוך ממושך, על רקע שימושו של האחרון בסמים קשים ומעורבותו בעבירות רכוש. כשבועיים לפני הגשת כתב האישום, כעס אחיו של המשיב על אביו – לאחר שחשד בו שגנב כלי רכב והעבירו לשטחים. אחיו של המשיב דרש מהאב שלא להגיע יותר לבית המשפחה ולא – יתפסו ויהרגו. שני האחים החליטו לרצוח את אביהם ולשם כך הצטיידו באקדח, בסכינים ובמוט ברזל. הם נטלו רכב מחבר. לאחר שאיתרו את אביהם, הכניסו אותו בכוח לרכב ונסעו לכיוון הפרדסים באזור – שם איימו עליו באקדח שלא יברח, הכו אותו במוט ברזל בראשו ובגופו ודקרו אותו מספר פעמים בסכין באזור החזה והמותן. האחים נטשו אותו בעודו מדמם בפרדס. בחלוף זמן, נמצא האב על ידי אחר, הובהל לבית חולים ואושפז. בבית החולים אותר חור בריאתו כתוצאה ממעשי המשיב ואחיו.

בית המשפט המחוזי דן בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדם. לשם כך הוזמנו תסקירים שונים. בתאריך 4.11.2010 החליט בית המשפט המחוזי (מ"ת 40269-06-10 מפי כבוד השופטת מ' ברנט ): "בשלב זה, בהיעדר חלופה הרמטית מרוחקת מרחק ניכר מטירה, וכל עוד לא הוברר מצבו המשפטי של האב המתלונן, אין מנוס ממעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. היה ותוצע חלופה הרמטית ומרוחקת מרחק ניכר, או לכשיתברר מצבו המשפטי של האב, יוכל המשיב לשוב ולפנות בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי".

2.

המעשים המיוחסים למשיב הוכחו לכאורה ומסוכנותם על גבול הבלתי נתפשת. שמיעת הראיות טרם החלה, אך באי כוח הצדדים מצויים בעיצומו של הליך גישור. לשאלת בית המשפט, הבהירה הסנגורית כי היא מעדיפה בשלב הזה שלא ייקבע מועד להוכחות על מנת למצות את הליך הגישור. עם זאת, היא הדגישה כי האב מצוי במעצר ולכן על פי החלטת בית המשפט המחוזי יש מקום לעיון חוזר. באת כוח המדינה הודיעה כי על פי הידוע לה מהתפתחויות שחלו בימים האחרונים, האב למעשה שוחרר. לקראת סיום הדיון, ביקשה הסנגורית שבית משפט זה יורה על עיון חוזר.

עמדת הצדדים למעשה מצמצמת את יריעת המחלוקת. במסגרת השיקולים המנחים בבקשה מעין זו – וזוהי הבקשה הראשונה – נכון יהא להיעתר לה. כאמור, המסוכנות גבוהה היא וקצב שמיעת הראיות נגזר גם מעמדת הסנגוריה למצות את מסלול הגישור. לפיכך, בכוונתי להיעתר לבקשה, בכפוף לשתי ההערות הבאות: ראשית, נראה כי אם העניין לא יבוא לסיומו בתוך תקופת ההארכה, שאז ראוי יהא שבית המשפט המחוזי יקבע מועדי הוכחות. שנית, אין בהחלטה זו למנוע מהסנגורית להגיש בקשה לעיון חוזר. אינני מביע עמדה מעבר לכך. יצוין שהחלטת בית המשפט המחוזי מדברת בעד עצמה, אם כי מטענות הצדדים אין זה ברור אם האב שוחרר או שהוא מצוי במעצר.

3.

הבקשה מתקבלת. הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 יום מיום 28.12.2010 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40262-06-10 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.