בש"פ 9296/10 מיכאל לזרטני נ. מדינת ישראל

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ת 48331-11-10 (מפי כבוד השופטת מ' ברנט ), לפיה התקבל ערר על החלטת בית משפט השלום (מ"ת 61427-10-10, מפי כבוד השופטת ש' קמיר-וייס ) בגדרה שוחרר העורר חרף בקשת המדינה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. העורר הואשם בביצוע 6 עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא, עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. בהחלטתו להורות על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים, ציין בית המשפט המחוזי שהעורר אינו גורם "שולי בשרשרת הסם". בית המשפט המחוזי נשען על פסיקה, לפיה ניתן להורות על שחרור נאשם בעבירות סמים לחלופת מעצר בהתקיים מספר תנאים. אחד מהם הוא שהנאשם לא היה "הרוח החיה מאחורי העסקה או החוליה המרכזית בהפצת הסם" (ראו בש"פ 4511/09 מדינת ישראל נ' אוחיון מתאריך 28.5.2009). אליבא דבית המשפט המחוזי, תנאי זה לא התקיים בעניינו של העורר ולכן דינו להיעצר עד לסיום ההליכים.

2.

אכן, השיקול האמור שיקול הוא. בבוא בית המשפט לבחון אם להורות על שחרור נאשם המואשם בשישה מקרים של עבירות סחר בסם, יקשה הדבר עד מאוד אם בנוסף לסוג העבירות ולמספרן, מהווה הנאשם לכאורה חוליה מרכזית בנעשה.

הסנגורית העלתה בפניי שתי טענות עיקריות, הדורשות התייחסות. האחת, מבחינה עובדתית פעילותו לכאורה של העורר לא ניצבה במרכז העשייה. השנייה, שותף באותה פרשה שוחרר על ידי בית המשפט המחוזי (מ"ת 1943-11-10 מדינת ישראל נ' איגור דמידקו מפי כבוד השופטת נ' מימון שעשוע ). הסנגורית הסכימה כי טיעון זה לא הועלה בערכאות קמא. מכאן, יוצא שלא מדובר בטענה ההולמת את הליך הערר, אלא את הליך העיון החוזר.

3.

לנוכח האמור, דעתי הינה כי אין מקום שבית משפט זה יביע עמדתו לראשונה בסוגיה לעיל, משזו לא נטענה בהליכי קמא. עם זאת, העורר יהא רשאי להגיש בקשה חדשה לעיון חוזר. חזקה על בית משפט השלום שידון בעניין כי ייתן את דעתו למכלול הנסיבות, לרבות חלקו של העורר לכאורה בביצוע העבירות המיוחסות לו וכן טענות אחרות שייטענו על ידי הצדדים ובכללן משקלה של החלטת השחרור של המעורב הנוסף בפרשה, כפי שנטען. בכפוף לאמור, ומבלי להביע עמדה – היה אם תוגש בקשה לעיון חוזר – הערר נדחה.