פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
9309/01
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערער
:
שרון
איבגי
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל
אביב-יפו בתיק ב"ש 92219/01
שניתנה
ביום 7.11.01 על ידי כבוד
השופט
צ' גורפינקל
בשם
העורר: עו"ד מנחם רובינשטיין;
עו"ד שרון אפשטיין
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר
החלטה
1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס, תקיפה כדי לבצע פשע ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נהג העורר - שהוא יליד 1977 - להכות את המתלוננת - קטינה ילידת אפריל 1985 - שהיתה חברתו, וכן איים עליה ואנס אותה מספר פעמים. בית המשפט המחוזי, (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 16.9.01, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בהחלטה נוספת מיום 7.1.01, שניתנה אחרי שהוגש על העורר תסקיר מעצר, קבע שאין אפשרות להסתפק בחלופות המעצר שהוצעו וחזר וציוה לעצרו עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.
2.בטיעוניו של בא כוח העורר בכתב ובעל פה, עמד, בעיקר, על כך שהעורר והמתלוננת, צעירים בני 24 ו- 16 שנים ובנים למשפחות חרדיות, עמדו להינשא והוריהם אף נפגשו כדי לערוך את ההכנות לחתונה. במהלך התקופה שבה עשה העורר במתלוננת את המעשים המיוחסים לו התגוררה המתלוננת בביתו, בילתה עמו בצותא במקומות שונים ואף שלחה לו מכתבי אהבה. המתלוננת אף סרבה לחזור להתגורר בבית הוריה. לטענתו, במצב דברים זה מתעוררים ספקות חמורים לגבי אמינותה של הגרסה המפלילה. מכל מקום, מחוות דעת של המרכז הרפואי לבריאות הנפש על שם אברבנאל עולה, לדעתו, שהעורר אינו מסוכן. עוד הפנה לתסקיר המעצר של שירות המבחן ולחלופות המעצר שנדונו, תוך שדחה את הסתייגותו של שירות המבחן מחלופות אצל בני משפחה.
3.על עיקריה של מסכת היחסים בין העורר לבין המתלוננת אין, כנראה, מחלוקת של ממש והשאלה היא כיצד יש לפרש אותה. לפנינו פרשה שניתן לראותה בשתי פנים, כמו תמונה עם תמונת ראי, האחת - כולה מפלילה, והשניה - כולה תמימה. אולם, אחרי עיון זהיר בראיות, הדעת נוטה לכך שהיתה כאן מערכת יחסים לא בריאה בין גבר צעיר, בעל נטיות כפייתיות, שהשתלט על חייה של נערה צעירה מאד שכוחותיה לא עמדו לה להשתחרר מן התלות בו. מכאן המסקנה כי הראיות שבידי התביעה די בהן לכאורה להוכחת ההאשמות ומכאן גם המסקנה כי העורר הוא מסוכן. חיזוק לכך ניתן למצוא בהרשעתו של העורר בעבר בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש שנעברה כלפי חברתו לשעבר.
בית המשפט המחוזי בחן את חלופות המעצר שהציע בא כוח העורר ודחה אותן משום שבעקבות האמור בתסקיר המעצר הטיל ספק ביכולתם של בני המשפחה שהוצע כי העורר יתגורר אצלם "להוות גורם מפקח, מאזן ומרסן". נראה שכך הם פני הדברים וכי יש יסוד לחשש כי העורר - ששירות המבחן מתאר אותו כ"אדם סוער ומוצף" - עלול לצאת מגדרו ולהפר את תנאי השחרור. מכל מקום, מועדי שמיעת ההוכחות הם קרובים - ב- 19.12.01 וב- 23.12.01 - כך שתקופת המעצר עד הכרעת הדין לא תהיה ארוכה יתר על המידה.
4. הערר נדחה.
ניתנה היום, כ' כסלו תשס"ב (5.12.01).
ש
ו פ ט