בש"פ 9309/07 פאיז עבדלגאני נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.

העורר ועמו אדם נוסף בשם זידאן ( להלן: הנאשמים ) עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בכתב אישום ובו שני אישומים וזו תמציתם:

ב-11.8.07 בשעות הבוקר נסע המתלונן במכוניתו בכפר עראמשה. הנאשמים נסעו במכונית לצידו, ורוכב אופנוע שחלף במקום סימן למתלונן לעצור. הוא עצר, שני הנאשמים כיוונו לעברו אקדחים שהחזיקו בידיהם במטרה להפחידו, והמתלונן נמלט מהמקום. בהמשך עברו הנאשמים במכוניתם ליד בית ארוסתו של המתלונן, עצרו את מכוניתם ואיימו עליה ועל ארוסה. בשל כך מואשמים הם באישום הראשון בעבירות איומים.

אותו היום קשרו הנאשמים עם אדם נוסף לגרום למותו של תושב הכפר עראמשה בשם אחמד עלי ( להלן: המתלונן ), שהינו בן למשפחה יריבה הנמצאת בסכסוך קשה עמם. השניים נכנסו למכוניתו של העורר שנהג אותה סמוך לביתו של המתלונן. הנאשם השני ירד מהמכונית כשהוא אוחז באקדח וניגש לעבר בית המתלונן. העורר נשאר ממתין לו במכונית. הנאשם השני קרא בשמו של המתלונן, האחרון יצא לפתח הבית וללא אומר ודברים כיוון הנאשם השני את האקדח לעבר המתלונן וירה לעברו מספר יריות והוא נפגע בראשו ובמפשעתו. הנאשם השני המשיך ביריות, תוך שהוא חוזר לכיוון המכונית בה המתין לו העורר, והשניים החלו בנסיעה מהמקום. תוך כדי כך נפתחו יריות מכיוון בתים של בני משפחת המתלונן לכיוון בתי משפחת הנאשם השני, שהמשיך להוסיף ולירות לעבר בתי המשפחה היריבה.

בשל מעשים נטענים אלה מואשמים העורר ושותפו באישום השני בעבירת ניסיון לרצח, בעבירות בנשק ובקשירת קשר לביצוע פשע. העורר והנאשם השני נעצרו עד לתום ההליכים, ועל כך ערר זה שבפני.

2.

בהודעת הערר ובטיעוניו על פה ממקד בא כוח העורר את טענותיו לעניין העדר תשתית ראיות לכאורית כנגד העורר להוכחת המיוחס לו באישום השני. אשר לאישום הראשון – בית המשפט קמא מצא בהחלטתו כי עוצמת הראיות הלכאוריות נמוכה היא. אולם ככל שהדברים אמורים באישום השני, פירט בית המשפט קמא את חומרי החקירה ומצא כי אלה עולים כדי ראיות לכאורה ברמה הנדרשת להוכחת המיוחס לעורר ולנאשם השני. ב"כ העורר אינו חולק כי אכן כך הוא לעניין הנאשם השני, אולם לטענתו אין די בחומר החקירה כדי ראיות לכאורה נגד העורר.

עיינתי במלוא חומר החקירה, ולא מצאתי מקום להתערב במסקנות בית המשפט קמא. המיוחס לעורר באישום השני מתאשר בהודעותיו של עד הראיה סעיד עלי (הודעתו מ-11.8.07 16:37 ומ-23.8.07 12:41). עדי ראיה נוספים מתארים את הנאשם השני מבצע את הירי ומזהים את מכונית העורר ממנה יצא ואליה שב הנאשם השני במהלך הירי.

העורר עצמו שתק בחקירתו במשטרה. בינתיים, בפתח משפטו נטענה על ידו טענת אליבי במשותף עם הנאשם השני, ביחס לאישום הראשון, והטענה הופרכה.

בית המשפט קמא הבהיר כי הודעות עדי הראיה נבחנו על ידו בזהירות, שכן אותם העדים נמנים על בני המשפחה היריבה. חיזוקים לכאוריים לגרסאות שבאותן הודעות נמצאו בהודעת מפקד תחנת שלומי של המשטרה שהוטעה טלפונית אותו היום לגבי מקום המצאם של העורר ושותפו, והבחין בהם לאחר מכן באזור הכפר.

רכבו של העורר נמצא נטוש סמוך לזירת הירי וסמוך לו נמצאו תרמילי כדורים המעידים לכאורה על יריות שנורו מכיוון המכונית למתחם המשפחה היריבה. איכוני חברת הטלפונים שוללים לכאורה את גירסת העורר לגבי נתיב הנסיעה שנטען על ידו.

מסקנת בית המשפט קמא כי מכלול חומרי החקירה הנ"ל עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר באישום השני, מתחזקת חיזוק נוסף נוכח שתיקת העורר בחקירתו וסירובו לענות לשאלות חוקריו.

איני מוצא מקום להתערב במסקנות האמורות של בית המשפט קמא.

3.

עילת המעצר קמה בעניין העורר מתוך המסוכנות הקיצונית והקשה העולה מהמיוחס לו בכתב האישום. המדובר בסכסוך ממושך בין שתי משפחות, בנשיאת נשק ובהתארגנות בחבורה לעשות בו שימוש כנגד בני המשפחה היריבה עד כדי ניסיון לרצח.

העורר ושותפו קושרים קשר להרוג את אחד מיריביהם, והדברים מתבצעים באור יום וללא מורא.

בהינתן כל אלה, לא תסכון חלופת מעצר.

אשר על כן – אני דוחה את הערר.