בש"פ 9312/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.11.2017 במ"ת 22510-08-17 (השופט ד' בן טולילה ), במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו מאחורי סורג ובריח.

2.

ביום 10.8.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס בתוך המשפחה, סחר בבני אדם, מעשה מגונה בנסיבות אינוס בתוך המשפחה, שידול למעשה מגונה בנסיבות אינוס, עשיית שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה בידי אחראי, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין בידי אחראי, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, מעשה מגונה, הטרדה מינית והתחזות כאדם אחר. על-פי כתב האישום העורר, אב לקטינה ילידת 2013, יצר החל משנת 2003 קשר עם גולשים באתרי אינטרנט הכוללים תכנים פורנוגרפיים ופדופילים, ולאחר מכן התקשר עמם באמצעות תוכנת Skype (להלן: סקייפ ), תוכנה המאפשרת ביצוע שיחות קוליות, שיחות וידאו והעברת מסרים כתובים. במועדים שונים שידר העורר לגולשים באמצעות הסקייפ, בזמן אמת, מעשי סדום ומעשים מגונים שביצע בבתו הקטינה, בהיותה ישנה. בחלק מהמקרים, בתמורה לתכנים, העבירו הגולשים לעורר תשלום כספי באמצעות האינטרנט, בחשבון שפתח העורר על שמו של אחר. כמו כן, שידל העורר את הגולשים עמם שוחח כי יצלמו וישלחו לו תמונות וסרטונים של פגיעה מינית בבנותיהם הקטינות. כמו כן, העורר החזיק במחשבו האישי קבצי תכנים פדופיליים רבים, אחסן אותם ברשת האינטרנט ופרסם אותם לגולשים דרך הדואר האלקטרוני והסקייפ, לעיתים תמורת תשלום כספי. העורר אף נהג לצלם נשים ללא ידיעתן, על ידי מיקום מצלמה מתחת לחצאיתן, ופרסם את התמונות ברשת האינטרנט.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. במסגרת הבקשה טענה המדינה כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, וכי העבירות המיוחסות לו הינן חמורות ומעלות חשש סביר שהעורר יסכן את בטחון הציבור בכלל ובתו הקטינה בפרט. בדיון שנערך ביום 27.9.2017 הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקש להפנות את העורר לקבלת תסקיר שירות מבחן, אשר יבחן אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. לאחר התלבטות, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מבחן כאמור.

4.

מהתסקיר שהוגש בעניין העורר ביום 31.10.2017 עלה כי שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להישנות התנהגות פוגענית מצד העורר, שכן ייתכן כי בבסיס התנהגותו עומדת סטייה מינית, אותה העורר הכחיש מול שירות המבחן. צוין כי הצלחתו של העורר להסתיר את התנהגותו תקופה כה ממושכת אף מגבירה סיכון זה. שירות המבחן בחן חלופת מעצר בבית הוריו של העורר בפיקוח הוריו ואחיו. אלה מסרו כי לא יאפשרו כניסה של קטינים למקום מעצר הבית וימנעו גישה לאמצעים אלקטרוניים. שירות המבחן התרשם כי המפקחים ערים לחומרת מעשיו של העורר ולדרישות הפיקוח, אך אינם מודעים לקשיי הפיקוח שעלולים להיווצר בסיטואציות משפחתיות מורכבות, במסרגתן הן מתפקדים גם כסבים ודודים לקטינים, ולא יוכלו לפעול לצמצום הסיכון הנשקף מהעורר. על כן שירות המבחן לא מצא חלופה זו ראויה. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי כל חלופה ביתית לא תביא לצמצום הסיכון הנשקף מהעורר באופן מספק, ועל כן לא בא בהמלצה על שחרור העורר לחלופת מעצר.

5.

בדיון אודות התסקיר, ביום 2.11.2017, ביקש בא-כוח העורר כי יערך תסקיר משלים בעניינו של העורר, אשר יבחן אפשרות של חלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. בית משפט קמא דחה בקשה זו והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט קבע כי המסוכנות הנשקפת מהעורר הינה גבוהה, הן היות והעבירות המיוחסות לו מצביעות על קושי ממשי בריסון יצרים, והן בשל ביצוע העבירות ברשת האינטרנט, מסקנה המתיישבת עם עמדת שירות המבחן אשר לא בא בהמלצה על שחרור העורר לחלופת מעצר לא רק לאור הבעייתיות בחלופה שהוצעה, אלא גם נוכח מאפייני המשיב ורמת הסיכון הנשקפת ממנו.

6.

על החלטה זו הגיש העורר את הערר שלפני. לטענת העורר, שגה בית משפט קמא כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, וזאת מבלי להורות על עריכת תסקיר משלים בעניינו, אשר יבחן האם מעצר באיזוק אלקטרוני יוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. לטענת העורר, שירות המבחן כלל לא בחן אפשרות זו, ועל כן החלטת בית משפט קמא ניתנה מבלי שהוצגו כל חלופות המעצר האפשרויות. כמו כן, נטען כי לא ניתן משקל ראוי לעברו הפלילי הנקי של העורר.

7.

בדיון לפני מיקד בא כוח העורר את עררו בכך שתסקיר המעצר בעניינו חסר באשר אינו כולל התייחסות לאפשרות של חלופה בפיקוח אלקטרוני, ולכן נדרש תסקיר משלים לבחינת אפשרות זו. מנגד, טענה באת כוח המדינה כי מרכז הכובד הוא המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר אשר לא ניתנת לנטרול בחלופה ביתית גם בפיקוח אלקטרוני. נטען כי זו בעצם משמעות המלצתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר אשר שלל כל חלופה ביתית.

דיון והכרעה

8.

אין מחלוקת בענייננו כאמור על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר, והערר מכוון אך לבחינת חלופה של מעצר בפיקוח אלקטרוני.

9.

למערער מיוחסים מעשים רבים וקשים, מעוררי סלידה ממש. החומרה היתרה של המעשים המיוחסים לעורר, אופן ביצוען ומשך ביצוען היו צריכים לכאורה להוביל

למסקנה מלכתחילה כי שום חלופה לא תסכון, לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני. למרות האמור, בית משפט קמא - לא בלי התלבטות, כדבריו - לא סגר את הדלת בפני העורר ושלח אותו לתסקיר מעצר. ואולם התסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן בעניינו של העורר לא היה חיובי, בלשון המעטה, ולא המליץ על חלופת מעצר, לאחר שהשירות התרשם כי שום חלופה ביתית לא תביא לצמצום הסיכון הנשקף מהעורר. זו גם הייתה מסקנתו של בית המשפט.

10.

תסקיר שירות המבחן אמנם לא התייחס במפורש לאפשרות של חלופה ביתית בפיקוח אלקטרוני, אך בצדק ציינה באת כוח המדינה כי מהאמור בתסקיר ברור כי גם חלופה כזו נשללה. וכך צוין בסיכום התסקיר -

"נוכח חומרת המיוחס לו, עומק מעורבותו ופוגענות התנהלותו, כמו גם נוכח הערכה לגבי קיומה של פתולוגיה [של] דפוסי חשיבתו והתנהלותו, ורמת הסיכון, כאשר ניכרת יכולתו לפעול תוך דפוסי הסתרה לאורך זמן, איננו באים בהמלצה על שחרורו כשלהערכתנו כל חלופה ביתית לא תביא לצמצום הסיכון במצבו באופן מספק."

11.

המדובר בענייננו כאמור בעבירות שנעברו באמצעות ובקשר עם שימוש באינטרנט. בית משפט זה עמד כבר לא פעם על חומרת התופעה של עבירות מין באמצעות ובסיוע האינטרנט –

" המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים. מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי. מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של

הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה. כפה אדומה כבר אינה מסתובבת ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר" (בש"פ 2065/13 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (22.3.2013). וראו גם: ע"פ 6703/13 ניסים כהן נ' מדינת ישראל

(16.1.2014);

וע"פ 707/14

פלוני נ' מדינת ישראל (6.7.2015)).

12.

העובדה שמדובר ב"עבירות אינטרנט" משליכה גם על הקושי בנטרול המסוכנות הנשקפת מהעורר בכל חלופה ביתית, לרבות בפיקוח אלקטרוני. העבירות בענייננו בוצעו בעיקרן בתוך כותלי ביתו של העורר, והחשש בנוגע לעורר אינו ביציאתו מהבית, שלכך מיועד הפיקוח האלקטרוני, אלא להמשך פעילותו מתוך הבית. בעידן הנוכחי קשה עד בלתי אפשרי למנוע גישה לאינטרנט, בעיקר באמצעות מכשירים ניידים לסוגיהם.

13.

סוף דבר : הערר נידחה.