פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 933/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אשר רוזוליו
בקשה להארכת מעצר בתיק פ"ח 1201/02
של בית- המשפט המחוזי בתל-אביב
תאריך הישיבה: כ' בשבט
תשס"ה (30.1.05)
בשם המבקשת: עו"ד ד'
ביניש
בשם המשיב: עו"ד ר'
דרחי
החלטה
א.נגד המשיב הוגש ב-31.10.02 (!) כתב אישום בעבירות של שוד מזוין והתחזות לשוטר, אינוס, גניבה, התפרצות, ועוד - שלושה אישומים ברצף אירועים ביום 26.10.02. האישומים כללו בין השאר שוד של שומר, אינוס אשה בדירתה תוך הצמדת סכין לגופה - בשני המקרים תוך התחזות כשוטר, וכן השתוללות קשה ותוקפנית במשטרה. המשיב נעצר עד תום ההליכים ומשפטו התנהל תוך הארכות מעצר בבית-משפט זה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996, רובן הגדול בהסכמה. הארכה האחרונה (השביעית) הסתיימה ביום 31.1.05. חלק מן העיכוב בתיק נבע מן הצורך להעיד את המתלוננת פעם נוספת (אחר שהעידה עדות מוקדמת) לאחר הגשת הסיכומים. השלמת סיכומים תמה ב- 28.10.04.
ב.המדינה ביקשה הארכה נוספת של המעצר בתשעים יום, מתוך אזכור מסוכנותו של המשיב. בא-כוח המשיב קבל על קצב התנהלותו של התיק וסבר כי יש מקום לשחרור שולחו. אוסיף, שלמשיב - יליד 1977 - עבר פלילי מסוגים שונים בעברות שראשיתן ב-1993.
ג.בטרם אחליט ביקשתי, בין השאר, לברר אם קבע בית-המשפט קמא מועד להכרעת הדין, כיוון שהמשיב במעצר מזה למעלה מ-27 חודשים. מהודעה משלימה שהוגשה עולה, כי הכרעת הדין תינתן ביום 15.3.05.
ד.אין צורך להכביר מלים על אי הנחת שבטיפול בתיק שזו ההארכה השמינית לגביו לפי סעיף 62. במקרה דנן אין מנוס מהארכה בשל המסוכנות החמורה העולה מהתנהגות המשיב שעליה ישנן ראיות לכאורה ומעברו הפלילי, אף כי קשה להלום אורך תקופה מעין זה למשפט מעין זה, גם תוך הבנת העומסים וגם בנסיבות הלא שיגרתיות של ניהול התיק. ואולם, איני רואה מנוס מהארכה ב-60 יום מתום ההארכה הקודמת (המעצר הוארך מיום 31.1.05 עד להחלטה זו), קרי עד יום 31.3.05, או עד לגזר הדין בתיק - הכל לפי המוקדם. זאת - כדי לאפשר לבית-המשפט קמא לגזור את הדין לאחר הכרעתו.
ניתנה היום, כ"ח בשבט תשס"ה
(7.2.2005).
ש ו פ ט