בש"פ 9334/00 מחמד ג'ולאני נ. מדינת ישראל

העוררים, שלושתם, הובאו לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים באשמה של ייצור נשק וניסיון הצתה. על פי הנטען בכתב האישום קשרו העוררים קשר עם אחד מוהנד עיד ליידות בקבוק תבערה לעבר חיילים שהיו מצויים במחסום המשטרה בראס-על-עמוד. הם מילאו בנזין בבקבוק, השחילו סמרטוט לתוך הבקבוק, ואז, כך נטען, הצית העורר חאזם ראזם את בקבוק התבערה והשליך אותו לעבר המחסום, בעוד העוררים האחרים ואותו מוהנד עומדים בסמוך על מנת להזהיר מפני התקרבות כוחות הבטחון. בקבוק התבערה התפוצץ והתלקח על הכביש בסמוך למחסום.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה להורות על מעצרם של העוררים עד תום משפטם. בית המשפט בא לכלל מסקנה כי אף שקיימות ראיות לכאורה כנגד העוררים, הרי ש"קיים סיכוי סביר לזיכויים - ולו מחמת הספק". בית המשפט ציין כי אין דיווח של המשטרה או של הצבא על זריקת בקבוק התעברה, וכי ההודעה שמסר אותו מוהנד והמפלילה את העוררים, אינה עומדת לבדה, והיא מעוררת ספקות לכאורה. כיוון שכך בחר לשחרר את העוררים בתנאים מסוימים, ובהם מעצר בית במקום שיוחלט עליו בבית המשפט, הפקדת סכום של 15,000 ש"ח מטעם שניים מן העוררים ו10,000- ש"ח מטעם האחר. החלופה שהוצעה על ידי העוררים, לאמור שיתגוררו בבית הוריהם, נמצאה כחלופה לא ראויה בעיני בית המשפט, שסבר כי יש להרחיק אותם מסביבתם, ולהורות על שהותם במקום המצוי מחוץ לגבולות ירושלים רבתי.

כנגד החלטה זו עוררים השלושה, ועיקר טענתם היא שאין בידם להצביע על בית בו ישהו מחוץ לתחומי האזור הגיאוגרפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא, וכי מכל מקום, בשל חולשת הראיות, ראוי היה להתיר להם לשהות בבית הוריהם.

מכל מקום היום הם מציעים חלופות מעצר נוספות. העוררים מוחמד ראזם וחאזם ראזם הציעו היום כי תנועותיהם יוגבלו באופן שלא יצאו מבית דודם באבו-טור, והם הצהירו גם כי שני ערבים יהיו מוכנים לפקח על תנועותיהם. ואילו העורר מוחמד ג'ולאני מציע היום שלא לצאת מפתח בית קרוביו בסילוואן או בבית צפפא. חלופה זו האחרונה היא חלופה ראויה בנסיבות המקרה, וכך גם החלופה שהציעו העוררים האחרים זאת בהתחשב בחולשה ה"איכותית" של הראיות.

לפיכך יושב הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיובאו בפניו ערבים הנכונים להתחייב לפקח על תנועות העוררים ויחתמו, לאחר שיאושרו על ידי כבוד הרשם, על ערבות צד ג' כפי שנקבעה בהחלטת בית המשפט המחוזי.

אשר לסכומים שנצטוו בהם העוררים בהפקדה, כתנאי לשחרורם, הרי בהעדר התנגדות מצד המדינה, אני קובע כי הסכום שכל אחד מהם יפקיד כאמור יפחת ל5,000- ש"ח.