בש"פ 9348/06 מדינת ישראל נ. טוביה נדב

המשיב, יליד שנת 1929, עומד לדין באשמת ביצועה של עבירת רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, כי המעשה בוצע בסוף חודש יולי 2004, על רקע סכסוך כספי שנתגלע בין המשיב לקורבן.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחודש אוגוסט 2004, ושמיעת הראיות הסתיימה זה מכבר. יתר על כן, התביעה הגישה את סיכומיה בחודש מרץ 2006, סכומי ההגנה הוגשו בחודש מאי 2006, ובאמצע חודש יולי ניתנה לצדדים אפשרות להשמיע על-פה השלמות לסיכומיהם. מאז ממתינים הכל למתן הכרעת הדין.

מאז נעצר המשיב ביום 3.8.04 חלפו למעלה משנתיים וחצי, וכידוע, ההלכה הנוהגת היא שככל שמעצרו של נאשם הולך ומתארך, כך מתעמעם משקלה של המסוכנות שיוחסה לו, ומנגד גובר משקלה של זכותו לחירות. נדמה, כי המקרה הנוכחי קרוב מאד לשלב שבו משקלה של הזכות לחרות צריך להכריע את הכף, ואם החלטתי להיעתר לבקשת המדינה באופן חלקי, אני עושה זאת רק משום שמהבקשה המונחת בפני עולה, כי הכרעת הדין עתידה להינתן ביום 30.1.07.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 1.2.07, או עד למתן פסק-הדין בת"פ 1151/04 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הכל לפי המוקדם. לא תינתן הכרעת הדין באותו יום, יהיה המשיב רשאי להשתחרר, ובלבד שיציע חלופת מעצר שתימצא ראויה, לה יוסיף בית המשפט המחוזי תנאים ככל שייראה לו.