פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
9359/01 - א'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערער
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
דמיטרי
סדוקין
בקשה
להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),
התשנ"ו - 1996
בשם
המבקשת: עו"ד דפנה ברלינר
בשם
המשיב: עו"ד פולינה סורין
החלטה
1.על המשיב הוגש בבית משפט השלום בתל-אביב יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בן זוג הגורמת לחבלה של ממש, תקיפת בן זוג ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נהג המשיב לתקוף את המתלוננת - בת זוגו - במשך חמש עשרה שנות נישואיהם ולגרום לה חבלות של ממש. כמו כן איים עליה כי יהרוג אותה. בית המשפט השלום (כבוד השופטת ד' שריזלי), בהחלטתו מיום 20.3.01, ציוה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיים משפטו תוך תשעה חודשים מבקשת המדינה להאריך את המעצר בשישים ימים נוספים.
2.מסוכנותו של המשיב עולה מתוך נסיבות המעשים המיוחסים לו ומן העובדה שהוא, ככל הנראה, אלכוהוליסט. יתר על כן, בעבר ניתן נגד המשיב צו הרחקה שלא מנע את השנותם של מעשי התקיפה. אשר להתמשכותו של המשפט, יש לציין כי כתב האישום הוגש ביום 13.3.01, ההקראה התקיימה ביום 20.3.01 ומועד שמיעת ההוכחות נקבע ליום 12.6.01. המתלוננת לא התייצבה לדיון ורק בשל כך נדחה המשך הדיון יותר מפעם אחת עד שביום 13.11.01 התייצבה והעידה. באותה ישיבה הוכרזה המתלוננת עדה עוינת בשל סתירות מהותיות בין הודעותיה במשטרה לבין עדותה בבית המשפט. לפיכך נקבעו ישיבות נוספות לגביית עדויותיהם של השוטרים שגבו את עדויותיה במשטרה. עתה קבועה ישיבה נוספת ליום 25.12.01 שבה אמור להעיד בנו של המשיב, שהוזמן כעד הגנה מטעמו. ניתן, אפוא, לקבוע כי המשפט התנהל עד כה בקצב משביע רצון, למעט הדחיות שנגרמו בשל אי התייצבותה של המתלוננת לדיונים.
מפרשה זאת של אי התייצבויות, בצירוף העובדה כי היו סתירות מהותיות בין הודעותיה של המתלוננת במשטרה לבין עדותה בבית המשפט, עולה הסברה כי המשיב הטיל את מוראו על המתלוננת. לפיכך אין בהתמשכותו של המשפט כדי לסייע להתנגדותו לבקשה להארכת המעצר ויש בסברה האמורה גם כדי להצביע על חשש לשיבוש הליכי המשפט. לענין זה יצוין כי על המשיב הוגש גם כתב אישום בשל תקיפת בנו שהוזמן, כאמור, להעיד כעד הגנה מטעמו.
המסוכנות והחשש לשיבוש ההליכים מחייבים, אפוא, את החזקתו של המשיב במעצר עד תום משפטו, אשר, ככל הנראה, עתיד להסתיים בקרוב. המשיב לא הציע חלופת מעצר הולמת, זולת ההצעה להרחיקו מן המתלוננת שאותה הפר בעבר ולפיכך יש לדחותה.
3.אני מאריך, אפוא, את מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים, החל ביום 13.12.01 או עד מתן פסק הדין בת"פ 3373/01 של בית המשפט השלום בתל-אביב יפו, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ו כסלו תשס"ב
(11.12.01).
ש
ו פ ט