פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
9367/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
רדא
ג'בארין
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ב"ש 4117/00 שניתנה ביום 21.12.00 על
ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו
תאריך
הישיבה: כד' בכסלו התשס"א (22.12.2000)
בשם
המבקשת: עו"ד מיכאל קרשן
בשם
המשיב: עו"ד אגבריה מוחמד
החלטה
1.כתב האישום מייחס למשיב עבירת של התפרעות, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, סחיטה ואיומים, חבלה במזיד ברכב והצתה. על פי הנטען בכתב האישום, חסם המשיב יחד עם אחרים צומת כבישים, באמצעות עמודי תאורה, אבנים וצמיגים בוערים. המשיב יחד עם אחר, הנהיגו את האחרים, ועל פי הוראותיהם, כך נכתב בכתב האישום, נבדקו כלי הרכב שהגיעו למקום. הנהגים שישבו בכלי הרכב נעצרו, ועל פי כתב האישום נבדקה אמונתם הדתית. מקום בו סברו המתפרעים כי הנהג הוא יהודי, אחת דתו היתה ליידוי אבנים. האחרים הורשו להמשיך בדרכם. המתלונן יעקב בן-חמו הגיע אל הצומת במהלך ההתפרעות, ובעקבותיו נסע אוטובוס. כשזוהה כיהודי, הוצא מרכבו והועלה אל האוטובוס ורכבו הוצת.
עם הג שת כתב האישום ביקשה המדינה בבית המשפט המחוזי בחיפה להורות על מעצרו של המשיב ועל מעצר שותפיו לעבירה עד תום משפטם. בית המשפט המחוזי החליט ביום 4.12.00, כי יש מקום להמיר את המעצר המבוקש בעניינו של המשיב בחלופת מעצר, אך דחה את הדיון בשאלה זו למועד אחר. בינתיים נבחן עניינם של השותפים האחרים לעבירות המיוחסות למשיב, בבית המשפט העליון. בהחלטה שניתנה ביום 10.12.00 נתקבלה עמדת התביעה ונקבע כי העבירות המיוחסות למתפרעים באותה צומת מצביעות על מסוכנותם וכי הבחירה לפגוע בבני אדם רק לאחר בירור דתם, מוסיפה חומרה ונופך של מסוכנות למעשה.
דברים דומים נכתבו על ידי בהחלטה אחרת שניתנה בסמוך לאותו עניין (בש"פ 8971/00 אבשלום חזות נ' מדינת ישראל ), ובה הוריתי על מעצרו של אדם שביקש לגרום הרס למסגד מוסלמי בעיר טבריה. נקבע באותו עניין, כי המבצע פשע מתוך שנאת אדם ותוך גרימת נזק, מעיד על מסוכנותו.
2.משהובא עניינו של המשיב לבית המשפט המחוזי אתמול, סבר בית המשפט כי הוא קשור בהחלטתו העקרונית הקודמת, וכי אין הוא קשור בהחלטה שניתנה בבית המשפט העליון. המדינה מבקשת, לפיכך, לבחון מחדש את עניינו של המשיב היום. נציג המדינה מציין, כי התנהגותו של המשיב כאן חמורה יותר מזו של המתפרעים האחרים, שכן הוא שימש כמנהיג להם בין השאר בשל גילו המבוגר. עובדה זו, מציין נציג המדינה, לאמור גילו של המשיב, שהוא כבן 50 שנה, מלמדת גם כי חלופת המעצר שבית המשפט המחוזי בחר בה אינה ראויה, מה גם שמדובר בשחרורו לבית בתו במקום המצוי במוקד התפרעויות, באזור שעל פי דו"ח הארועים שהוגש לעיוני, טרם שקט.
התוצאה היא, שהחלטת בית המשפט המחוזי אינה יכולה לעמוד, והיא מתבטלת בזה. המשיב ייעצר עד תום משפטו.
נציג המדינה הודיעני היום, כי משפטו של המשיב יתקיים בסמוך לאחר שיסתיים משפטם של עדי התביעה העיקריים בתחילת החודש הקרוב, ואכן, ראוי לסיים את משפטו של המשיב במהירות, ובמידת הצורך אף לתת לכך עדיפות. אם לא ייעשה כן, יובא עניינו של המשיב לעיון חוזר ומשך המשפט הצפוי יהווה את אחד השיקולים שיובאו בחשבון, הבדיקה.
ניתנה היום, כה' בכסלו התשס"א
(22.12.2000).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00093670.
P01
/ עכב