בש"פ 938/01 מדינת ישראל נ. כאמל תורכ

לפניי בקשה רביעית להאריך את מעצרו של המשיב ב90- יום החל מיום 15.2.01 או עד לעמידתו של המשיב בתנאי שחרור בערובה שנקבעו לו, הכל לפי המוקדם.

הפרשה אשר בגינה נתון המשיב במעצר היא סבוכה ומורכבת והיא נוגעת לאישום המייחס לו ולאחרים, בהם אביו ואחיו, פריצה לחדר הכספות של בנק המזרחי בחולון וגניבת מיליוני דולרים מתוכו. בפרשה זו כבר ניתנו מספר החלטות בבית משפט זה, ובכולן נקבע כי נגד המשיב ושותפיו מצויות ראיות לכאורה, וכי נוכח עברם הפלילי המכביד מסוכנותם לציבור ברורה. עוד נאמר בהחלטות אלה, כי המשפט התנהל בקצב משביע רצון עד אשר נעלם עד תביעה מרכזי שהוא גם בנו של אחד הנאשמים. במצב שנוצר עקב העלמו של העד, ניתנה החלטה בעניינו של המשיב ובני משפחתו, כי ניתן לשחררם בהפקדת סכום של 500,000 ש"ח לכל אחד ובהתקיים תנאים נוספים. חלק מהנאשמים (שני אחיו של המשיב) מילא אחר תנאי השחרור ושוחרר, ואילו המשיב נותר בכלא, בין היתר עקב היותו אסיר הנושא עונש מאסר של 67 חודשים.

עתה, עומדת לפוג תקופת הארכת המעצר על פי החלטתו האחרונה של בית משפט זה מיום 20.11.2000 (השופט א' א' לוי). לפיכך, עותרת המדינה למתן הארכה נוספת בתנאי השחרור כפי שנקבעו כאמור. בקשתה של המדינה מבוססת על כך שהמשיב עומד לפני סיום תקופת מאסרו, וללא הארכה עשוי הוא להשתחרר בקרוב. המדינה מצביעה על "מסוכנותו של המשיב כפי שעולה מעברו הפלילי העשיר, משותפותו הדומיננטית והמרכזית בביצוע עבירות בתיק שלפנינו, מן העובדה שביצע את העבירות בעת חופשה מן הכלא וכשתלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי". כן מציינת המדינה את החשש לשיבוש מהלכי משפט, ככל שהדבר נוגע לרכוש הגנוב ואת החשש להמלטות מהדין.

בעת הדיון שהתקיים בפניי, הבהירה התובעת המלומדת, הגב' פורר-גפני, כי בקרוב תתקבל החלטה בעניין גורלו של התיק כולו ויתכן כי אז ישתנו הנסיבות הקשורות בשחרור, אולם עד אז מבקשת היא הארכת מעצר בתנאי מעצר כפי שנקבעו. בטיעוניה עמדה על אופיו יוצא הדופן של תיק זה וביקשה לדחות את טענת הסניגור כי אין בידי המשיב סכום כסף כה גבוה כפי שנדרש להפקיד לצורכי השחרור. לטענתה, יש בידי התביעה ראיות לכאורה מספיקות לכך שסכומי הכסף הם ברשות המשיב ובני משפחתו.

הסניגור מצידו טען להפחתת סכום הערובה שהוטל והפנה במיוחד להחלטתו של בית משפט זה (השופטת ד' דורנר) שלא לצוות על הארכת המעצר של אביו של המשיב שהוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם בשל מעשה רצח, שנקצב בידי הנשיא.

נסיבותיו של המשיב אינן זהות לנסיבות של אביו. החלטתה של השופטת דורנר שלא להאריך את מעצרו של האב מבוססת על כך שהוא ממילא נתון במאסר ועל כך שיש להניח כי לא יזכה לחופשות כל עוד התיק נשוא בקשה זו תלוי ועומד נגדו.

המשיב הוא, כאמור, דמות מרכזית בפרשה החמורה ונוכח מכלול הנסיבות מקובל עליי כי שחרורו שלא בתנאים שנקבעו עלול לסכל את האפשרות לסיים את ההליכים המשפטיים בפרשה זו.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- ימים נוספים מיום 15.2.2001, או עד למתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הכל לפי המוקדם. המשיב יוכל להשתחרר ממעצרו אם יפקיד סכום של 500,000 ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במזומן או בערבות בנקאית, ויוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.