בש"פ 9392/11 מאור וקנין נ. מדינת ישראל

1.

העורר משיג על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז שלא להקל בתנאי השחרור שהושתו עליו בגדר הליך פלילי שהוגש נגדו.

2.

בחודש מאי האחרון הגישה המשיבה כתב אישום נגד שישה נאשמים. העורר הינו הנאשם מס' 3 בכתב האישום. לעורר מיוחסת עבירה של עשיית עסקה שיש עמה מסירת החזקה בנשק וכן קשירת קשר לפשע. על פי התיאור העובדתי בכתב האישום, חלקו של העורר בפרשה המתוארת בכתב האישום היה תיאום העברה של פגז ומטען חבלה מיד ליד ואף העברתם. ביום 20.6.2011 החליט בית המשפט המחוזי לשחרר את העורר לחלופת מעצר. החלופה כללה מעצר בית מלא, לרבות איזוק אלקטרוני. ביום 11.9.2011 החליט בית המשפט המחוזי להקל במידת מה בתנאי השחרור ואיפשר לעורר לצאת לשעות מספר ללימודים. העורר הגיש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי לשינוי התנאים. הוא ביקש לאפשר לו לצאת לעבודה וכן הוא עתר לכך שיוּתר לו להימצא בסופי שבוע בביתה של אימו (במהלך השבוע הוא נמצא במעצר בית בביתו של אביו). בית המשפט המחוזי החליט ביום 15.12.2011 להיעתר לבקשה בחלקה. נקבע, כי העורר יוכל להימצא בסופי שבוע בביתה של אימו. עם זאת, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה ככל שמדובר ביציאה לעבודה. הערר מופנה כלפי ההחלטה שלא להתיר לעורר לצאת לעבודה.

3.

נראה לי כי במקרה זה רצוי לאפשר לעורר לצאת לעבודה. מדובר באדם בן 27 שנים, שאין לו עבר פלילי. התסקיר האחרון שהוגש על ידי שירות המבחן ממליץ לאפשר לעורר לצאת לעבודה בפיקוח של אדם מסויים (ששמו נזכר בתסקיר). דעתי היא כי בנסיבות המקרה הנוכחי עדיף שהעורר יצא לעבודה מאשר ישהה 24 שעות ביממה בבית אביו. יצויין, כי הסניגור המלומד הציע לוותר על אותו חלק בהחלטה של בית המשפט המחוזי לפיה יוכל העורר לשהות בסופי שבוע בבית אימו אם יוּתר לו לצאת לעבודה.

4.

לפיכך, הערר מתקבל במובן זה שהעורר יהיה רשאי לצאת לעבודה, הכל כאמור בתסקיר של שירות המבחן מיום 11.12.2011. מדובר בשעות 07:00 – 18:00. היציאה והחזרה מן העבודה יהיו בליווי אביו של העורר. במהלך שעות העבודה יימצא העורר בפיקוחו של מר תמיר תפירו. ההוראה של בית המשפט המחוזי בעניין שהות בבית האם בסופי השבוע תבוטל. משמע, במהלך כל השבוע, מחוץ לשעות העבודה, ישהה העורר בבית אביו, והכל תחת איזוק אלקטרוני ובהתחשב ביתר התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.