פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
940/08
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
העורר:
אודי בן דוד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מיום 7.1.08 בת"פ 528/96 שניתנה על-ידי כבוד
הנשיא י' פלפל
העורר:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד ז' אריאלי
החלטה
לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' פלפל) שלא לבטל או להפחית את סכומי הקנסות או הריבית שהושתו על העורר.
1.
ביום 28.9.97 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים י' פלפל, נ' הנדל ור' יפה-כץ, ת.פ 528/96) את העורר בעבירה של התעללות בקטין או חסר ישע. בית המשפט השית על העורר עונש של 26 חודשי מאסר, מתוכם 14 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וחייבו בתשלום פיצויים על סך 3,500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק. בערעור שהגיש העורר לבית משפט זה על חומרת העונש הפחית בית המשפט (כב' השופטים: א' גולדברג, מ' חשין וד' בייניש, ע"פ 5917/97) את תקופת המאסר בפועל והעמידה על שמונה חודשים, אולם תקופת המאסר על תנאי והחיוב בפיצויים נותרו על כנם.
2.
העורר לא שילם את הפיצויים שהושתו עליו בת.פ 528/96, ובשנת 2007, בחלוף למעלה מעשר שנים מיום מתן גזר הדין, הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבטל או להפחית את "סכומי הקנסות או הריבית". בית המשפט (כב' הנשיא י' פלפל) דחה את הבקשה בציינו כי "הנאשם נכח במועד גזר הדין בו חוייב לשלם הפיצוי" (ראו החלטה מיום 7.1.2008).
3.
על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. לדברי העורר, הפיצויים בהם חוייב, אשר עמדו בזמנו על סך של 3,500 ₪, תפחו לחוב העומד, נכון להיום, על 10,000 ₪. לטענתו, הוא לא שילם עד היום את הפיצוי, הואיל ולא זכר כלל שחוייב בו ולא נשלחו אליו שוברי תשלום. העורר טוען כי בשמונה וחצי השנים האחרונות הוא מרצה עונש מאסר בגין הרשעתו בתיק אחר (ע"פ 9212/00) ונותרו לו עוד כשלוש שנים עד לסיום מאסרו, ועל כן אין באפשרותו לשלם את הסכומים האמורים. לאור האמור, הוא מבקש לבטל את הריביות שהוטלו על חוב הפיצויים ולאפשר לו את פריסת החוב לתשלומים.
4.
המדינה טוענת כי דין הערר להידחות על הסף, הואיל וכאשר מדובר בפיצויים לא ניתן לפטור מתשלום תוספת ריבית פיגורים ומאחר שהעורר לא צירף את המתלוננים כמשיבים לבקשה.
5.
דין הבקשה להידחות על הסף. ראשית, התשלום בו חוייב העורר הוא תשלום פיצויים מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). האפשרות להתערב בגובה הפיצויים או בדרך הצמדתו, הינה אך ורק במסגרת ערעור על גזר הדין. זאת, להבדיל מתשלום קנס, לגביו קיימת סמכות לבית המשפט לפטור מתשלום תוספת פיגור גם שלא במסגרת ערעור מכוח סעיף 69 לחוק העונשין. בפסק הדין שניתן בערעור קבע בית המשפט כי החיוב בפיצויים יוותר על כנו, ומשכך מדובר בחיוב חלוט אשר אין - ולא ניתן - להתערב בו או לשנותו. שנית, לפי סעיף 78 לחוק העונשין חיוב בפיצויים כמוהו כפסק דין בתובענה אזרחית, ולפיכך היה על העורר לצרף את המתלוננים כמשיבים לערר, ומשלא עשה כן אין מקום לקבל את הערר (ראו למשל: ע"פ 3818/99 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(3) 721 (2001)).
לאור האמור, הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ט באדר א' תשס"ח (25.2.08).
ש ו פ ט ת