פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
9419/01
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערער
:
אהרון-שגיא
בן יוסף ברנס
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק ב"ש 2759/01 שניתנה ביום 1.11.01 על
ידי כבוד השופטת ד"ר נ' אפל-דנון
בשם
העורר: עו"ד אברהם מוסקוביץ
בשם
המשיבה: עו"ד מאיה חדד
החלטה
1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי והסתייעות ברכב לביצוע פשע. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, החזיק העורר במכוניתו - בזמן ששהה על חוף הכנרת עם שני אנשים נוספים - סם מסוכן מסוג MDMA
("אקסטזי") (להלן: "הסם") בכמות של 39 טבליות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד"ר נ' אפל-דנון), בהחלטותיו מיום 25.10.01 ו- 1.11.01, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים.
העורר ערר על ההחלטה לעצרו.
2.בא כוח העורר אינו חולק על כמות הסם שנתפסה ועל נסיבות התפיסה אולם חולק הוא על כך שיש באלה כדי לשמש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. לטענתו החזיק העורר בסם לשימושו העצמי בלבד, בשל מצבו הנפשי הקשה ומשברים בחייו, שגרמו לו לצרוך כ- 3-4 טבליות ליום. עוד טוען הוא כי לא צוינה בתוספת השניה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ד - 1973, לענין הסם, כמות המקימה חזקה שההחזקה היתה שלא לצריכה עצמית ולפיכך אין לקבוע כי העורר החזיק בסם שלא לצריכתו העצמית. עוד טוען הוא שתסקיר המעצר שהוגש על העורר הוכן "בצורה חפוזה ושטחית מבלי שניתנה לו הזדמנות נאותה להציג אישיותו ולשכנע בדבר חלופה".
בטענות אלה אין ממש. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו הראשונה ניתן לקבוע כי ההחזקה לא היתה לשימוש עצמי, לפי הכמות שנתפסה, נסיבות התפיסה וההסברים שנותן המחזיק. לפיכך דחה את הטענה. גם אני סבור כך. אשר לתסקיר המעצר הגישה באת כוח המדינה השלמה מטעם קצין המבחן שערך את התסקיר שבו נכתב כי התבסס על שיחה עם העורר שנמשכה כ- 45 דקות וכי באותו שלב לא הציע חלופת מעצר זולת שהייה בבית הוריו. מאוחר התקשרה אחת מאחיותיו של העורר בטלפון והציעה את עצמה כחלופה. הערכת שירות המבחן היתה כי אף חלופה אינה יכולה למנוע את הסיכון. כך סבר גם בית המשפט המחוזי שנתן דעתו גם להרשעותיו הקודמות הרבות והמגוונות, שביניהן נכללת, אמנם, רק הרשעה בעבירת סמים אחת. גם בענין זה סובר אני כמותו.
3. הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשס"ב
(3.12.01)
ש
ו פ ט