בש"פ 9436/05 מדינת ישראל נ. פארס עמארה

1.לפני בקשה של המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 10.10.2005 או עד מתן פסק דין ב-ת"פ 1003/05 – הכל לפי המוקדם.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של הדחה בחקירה, איומים, תקיפת בת זוג והצתה.

2.טענתו הראשונה של הסניגור, עו"ד פהים דאוד, היא כי עד כה, אין ראיות כלשהן להצתה. על כך, התשובה היא שקבועה בקרוב, ביום 16.10.2005, ישיבה נוספת בה להערכת התביעה צפויה להסתיים פרשת התביעה. אם לא יובאו ראיות לכאורה, יוכל המשיב להעלות טענת "אין להשיב לאשמה". אם תתקבל הטענה, זוהי, לכאורה, עילה העשויה לעלות כדי שינוי נסיבות.

3.טענתו העיקרית של הסניגור, היא כי התביעה לא ניהלה כהלכה את הבאת עדיה. הוא מצביע על הערות של בית המשפט המחוזי בכיוון זה, ועל כך שהעדים שלא התייצבו הם עובדי ציבור. לטענה זו משיב עו"ד פרסקי, בא-כוח המבקשת, ומציין כי ככל הידוע לו הדבר נכון לגבי עד אחד, אסי אהרון שמו. מצידו הוא מצביע על ישיבה אחת בה היה זה הסניגור שביקש שלא לשמוע שני עדים בשל מחוייבות קודמת.

4.על יסוד התשתית שלפני, לא אוכל להכריע בשאלת ה"אשמה" היחסית. עם זאת, עלי להדגיש, חזור והדגש, כי חובתה של המאשימה היא לוודא, ככל הניתן, התייצבות עדים לישיבות קבועות (וכך גם ההגנה, לגבי פרשת ההגנה). עדים יש להזמין דרך בית המשפט, ואם אינם מתייצבים, יש, בדרך כלל, לבקש צווי הבאה. יש גם לוודא טלפונית קבלת ההזמנות. אכן, הדבר מטיל נטל כבד על באי-כוח המאשימה. אך בסופו של יום, הכל יוצאים נשכרים מכך שהעדים יתייצבו במועד. יש לקוות כי הדבר יעשה באינטנסיביות רבה לקראת הישיבה הקבועה ל-16.10.2005. הבנתי שזמן הישיבה איננו מוגבל מבחינת בית המשפט ואני מניחה שייעשה כל מאמץ שאכן תסתיים פרשת התביעה במועד זה.

5.אנו נמצאים לקראת סיום פרשת התביעה. על מסוכנותו של המשיב דובר בהחלטת המעצר. לעת הזו, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי, במובן זה שהמעצר מוארך ב-60 יום החל מיום 10.10.2005 כדי שניתן יהיה, במידת הצורך, לקיים פיקוח שיפוטי הדוק של בית משפט זה על כך שהמשפט, בתקופה המוארכת, אכן מתקיים כסדרו.