בש"פ 9457/10 יצחק כהן נ. מדינת ישראל

1.

לבית משפט השלום ברחובות הוגש כתב אישום נגד העורר המייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית. ההוראה בה מדובר היא צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006. המשיבה עתרה בד בבד עם הגשתו של כתב האישום למעצר עד תום ההליכים. בית משפט השלום, אשר מצא כי קיימות ראיות לכאורה, הורה ביום 12.12.10 על שחרור העורר לחלופת מעצר. בה-בעת, ובאותה החלטה ממש, הורה בית המשפט כי יוגש בעניינו של העורר תסקיר מעצר. בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המשיבה והחליט על מעצר העורר עד תום ההליכים. בהחלטה אף נאמר כי אין מקום להורות על קבלת תסקיר. על כך הערר שבפניי.

2.

דעתי שונה מדעתן של הערכאות הקודמות. סבורני כי בית משפט השלום שגה שעה שהורה על שחרורו של העורר לחלופה טרם שהונח בפניו תסקיר. כמו כן, סבור אני, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקיבל את ערר המדינה והורה על מעצר בלא שנבחנה אפשרות של שחרור לחלופה על בסיס של תסקיר. יצוין, כי בדיון לפני בית משפט השלום הביעה המשיבה את הדעה שיש מקום לקבלתו של תסקיר. טוב היו עושות הערכאות הקודמות אילו הלכו בדרך זו.

3.

אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערר ולבטל את החלטותיהן של הערכאות הקודמות. שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר על מנת שסוגיית השחרור תבורר מחדש בבית משפט השלום. כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת יוותר העורר במעצר.