פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9464/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
סאדק פתחי אגבאריה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז
במ"ת 24033-09-10 מיום 22.12.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת מיכל ברנט,
להורות על מעצר עד תום ההליכים
תאריך הישיבה:
כ"ב בטבת התשע"א
(29.12.2010)
בשם העורר:
עו"ד בדר אלדין
אגברייה
בשם המשיבה:
אין התייצבות
החלטה
1.
העורר הינו אחד מבין שישה עשר נאשמים המואשמים בכתב אישום אחד שהוגש לבית המשפט המחוזי, מחוז מרכז. כתב האישום הארוך כולל 23 אישומים שעוסקים בעבירות שונות הקשורות לנשק. לעורר מיוחסות חמש עבירות לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וחמש עבירות לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק. המשיבה עתרה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הורה, בין היתר, על מעצרו של העורר. על כך הערר שבפניי. יצוין, כי בשל שביתתם של פרקליטי המדינה לא התייצבה המשיבה לדיון.
2.
טענותיו של הסניגור המלומד התייחסו בעיקרם של דברים לתשתית הראייתית וכן לתסקיר של שירות המבחן שהמליץ על שחרור לחלופת מעצר. בהיעדר התייצבות של המשיבה, לא נשמעה, כמובן, תשובה. בעיניי יש חשיבות גדולה מאוד לתשובה, לאור הטענות הנוגעות לתשתית הראייתית. הראייה המרכזית נגד העורר הינה הודעה שמסר אחד מעדי התביעה. אותו עד קושר את העורר לעבירות המיוחסות לו באישום המתייחס אליו. בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.11.2010 באה התייחסות, בין השאר, לראיות נגד העורר. בהחלטה חזר וציין בית המשפט, כי מן החומר הנוגע לעורר עולות אי בהירויות שונות וכן תמיהות מסוימות. בהחלטה מיום 15.10.2010 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר, בין היתר, לגבי העורר. תסקיר אכן הוגש. התסקיר המליץ שהעורר ישוחרר לחלופת מעצר בביתו, בפיקוח אשתו ואחיינו. עוד הומלץ כי תינתן לעורר אפשרות לצאת לעבודה, והכל בפיקוח. בסופו של דבר החליט בית המשפט המחוזי ביום 22.12.2010 שאין מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר, ולפיכך הורה כי העורר ייעצר עד תום משפטו.
3.
ברור, כי לעורר מיוחסות עבירות חמורות. השאלה הראשונה המתבקשת היא האם קיימות ראיות לכאורה לגביו. מן ההחלטה של בית המשפט המחוזי עולה היסוס מסוים באשר לדיותן של הראיות, אם כי כאמור בסופו של יום הוחלט על מעצר עד תום ההליכים. מאחר שפרקליטות המדינה לא התייצבה לדיון, אין באפשרותי לבחון את חומר הראיות. נמצאים בפניי אך החלטותיו של בית המשפט המחוזי והתסקיר. כפי שציינתי, מן ההחלטה מיום 7.11.2010 עולה היסוס מסוים בכל הנוגע לתשתית הראייתית לגבי העורר. בנסיבות העניין סבורני, כי ראוי לקבל את הערר ולהורות על שחרור בתנאים, בין היתר בהתחשב בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי.
4.
הנני מחליט לקבל את הערר ולהורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאים הבאים:
א.
מעצר בית מלא בביתו.
ב.
על המעצר יפקחו אשתו של העורר ואחיינו כאמל אגבריה.
ג.
הפקדה במזומן של 40,000 ש"ח.
ד.
התחייבות עצמית של העורר בסכום של 25,000 ש"ח וערבות באותו סכום של כל אחד מן המפקחים.
ה.
יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ.
למען הסר ספק יובהר, כי מדובר במעצר בית מלא. ניתן להסדיר את תנאי השחרור בבית המשפט המחוזי מרכז. כל עוד לא הוסדרו התנאים ייוותר העורר במעצר.
ניתנה היום,
כ"ב בטבת התשע"א (29.12.2010), בנוכחות העורר ובא-כוחו.
ש ו פ ט