החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9471/06 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · מעצר לפי חוק מניעת הפרעה בבית דין רבניבקשה לשחרור ממעצר שהורה בית הדין הרבני האזורי בנתניה לפי חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית הדין הרבני האזורי בנתניה הורה על מעצר סרבן גט עד למתן פסק דין מנומק בעניין כפיית הגט, מכוח חוק מניעת הפרעה. בית המשפט קבע כי לא נקבע משך מעצר ולא היה מקום להשתמש בעילה זו בטרם ניתן פסק דין, ולכן הורה על שחרור המבקש. ההחלטה אינה מונעת מבית הדין לנקוט באמצעים אחרים לכפיית הגט.

העובדות

המבקש הוא סרבן גט מזה כשנתיים. בדיון בבית הדין הרבני האזורי בנתניה התחצף לבית הדין וקילל את בא-כוחה של אשתו. בית הדין הורה על מעצרו עד למתן פסק דין מנומק בעניין כפיית הגט, מבלי לציין את משך המעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה לבית הדין הרבני סמכות להורות על מעצרו של סרבן גט ללא קביעת משך המעצר?
  2. 2.האם ניתן להשתמש בעילת המעצר לפי חוק מניעת הפרעה לשם כפיית גט, בטרם ניתן פסק דין מנומק?

הלכות

  1. 1

    בית הדין הרבני לא היה מוסמך להורות על מעצר בלא לקבוע את משך המעצר, ולכן יש לשחרר את המבקש.

    ״בית הדין הרבני לא היה מוסמך להורות על מעצרו של המבקש בלא לקבוע את משך המעצר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • חוק מניעת הפרעה
  • בית הדין הרבני
  • סרבן גט
  • כפיית גט
  • משך המעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9471/06

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. פלונית

2. בית הדין הרבני האזורי נתניה

הודעה לפי סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965

החלטה

מונחת בפניי הודעת בית הדין הרבני האזורי בנתניה על החלטתו שניתנה היום, 15.11.06, להורות על מעצרו של המבקש מכוח סמכותו של בית הדין לפי סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), תשכ"ה-1965 (להלן: חוק מניעת הפרעה ).

בהחלטת בית הדין הרבני מצוין שהמבקש הוא סרבן גט מזה כשנתיים וכי בדיון שנערך היום התחצף המבקש לבית הדין וקילל את בא-כוחה של אשתו. בית הדין הוסיף עוד, כי כפי הנראה יש מקום לכפות גט על המבקש, אך אין באפשרותו להוציא היום פסק דין מנומק. על כן הורה בית הדין הרבני על מעצרו של המבקש לפי חוק מניעת הפרעה. בית הדין הרבני לא ציין בהחלטתו מהו משך המעצר אותו הטיל על המבקש, ומעיון בהחלטה נראה כי כוונתו של בית הדין הייתה שהמבקש יהיה עצור עד למתן פסק דין מנומק בעניין כפיית הגט.

בית הדין הרבני לא היה מוסמך להורות על מעצרו של המבקש בלא לקבוע את משך המעצר. פגם נוסף בהחלטתו של בית הדין היה השימוש בעילת מעצר לפי חוק מניעת הפרעה, אך משום שלא היה בידו ליתן היום פסק דין מנומק בעניין כפיית הגט. בנסיבות אלה יש לשחרר את המבקש ממעצרו. למותר לציין, כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מבית הדין להורות על נקיטה באמצעים נגד המבקש לשם כפיית מתן הגט, בהתאם לסמכויות הנתונות לבית הדין הרבני מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995.

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 2(ב) לחוק מניעת הפרעה על שחרורו לאלתר של המבקש ממעצרו.

ניתנה היום, כ"ד בחשון, התשס"ז

(15.11.06).

ה

נ ש י א ה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית הדין הרבני לא היה מוסמך להורות על מעצר בלא לקבוע את משך המעצר, ולכן יש לשחרר את המבקש.