החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9476/10 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשיםבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה להארכת מעצרו של נאשם באינוס ומעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 בפעם האחת עשרה מעבר לתשעה חודשים. נקבע כי למרות משך המעצר הארוך מאוד, הסיכון לשלום הציבור גבוה ביותר והמקרה חריג, ולכן הוארך המעצר בתשעים ימים או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם.

העובדות

המשיב הועמד לדין בגין עבירות אינוס ומעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14. כתב האישום המקורי הוגש בשנת 2005 והליכים הופסקו בשנת 2006 עקב חוות דעת על אי כשירות לעמוד לדין. לאחר שחרורו מאישפוז הוגש כתב אישום מחודש באוקטובר 2007, והמשיב נעצר עד תום ההליכים ומעצרו הוארך מעבר לתשעה חודשים עשר פעמים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים בנסיבות של עיכוב הליכים ממושך ומצב נפשי של המשיב?

הלכות

  1. 1

    מעצר ממושך מאוד אינו מונע הארכה נוספת כאשר הסיכון לשלום הציבור גבוה ביותר ומדובר במקרה חריג

    ״אכן, המשיב עצור תקופה ארוכה, ארוכה מאוד, בלא שמשפטו הסתיים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעבר לתשעה חודשים
  • סיכון לשלום הציבור
  • אפוטרופוס
  • אינוס קטינה
  • מעשה מגונה בקטינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9476/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה אחת עשרה להארכת מעצר מעבר

לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

כ' בטבת התשע"א

(27.12.2010)

בשם המבקשת:

עו"ד רחל זוארץ-לוי

בשם המשיב:

עו"ד גיל דחוח

החלטה

1.

המשיב הועמד לדין בגין עבירה של אינוס קטינה מתחת לגיל 14 ומעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14. הוא עצור זה תקופה ארוכה מאוד. הבקשה שבפניי הינה הבקשה האחת עשרה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים.

2.

כתב האישום המקורי הוגש עוד בשנת 2005. בכתב האישום נטען כי המשיב ביצע את העבירות בקטינה בת 8 שנים, אותה פגש באקראי. בעקבות הגשתה של חוות דעת פסיכיאטרית, שקבעה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, הופסקו ההליכים נגדו בשנת 2006. המשיב היה מאושפז באישפוז פסיכיאטרי במשך תקופה העולה על שנה וחצי. הוא שוחרר מן האישפוז בספטמבר 2007. בחודש אוקטובר 2007 הוגש כתב אישום מחודש בגין העבירות הנזכרות. המשיב נעצר עד תום ההליכים וכאמור מעצרו הוארך מעבר לתשעה חודשים עשר פעמים. מתברר כי שמיעת ההוכחות הסתיימה. הצדדים טרם השמיעו את סיכומיהם. כנראה נוכח מצבו הנפשי של המשיב הוצע כי ימונה לו אפוטרופוס על מנת לבחון את האפשרות של הסדר טיעון. ההליכים בנוגע למינוי אפוטרופוס טרם הסתיימו. כנראה זו הסיבה בגינה טרם נקבע מועד לשמיעת הסיכומים. יצוין, כי בהחלטה מיום 16.12.2010 קבע אב בית הדין כי המועד להגשתם של סיכומים בכתב ייקבע מייד לאחר סיומה של שביתת פרקליטי המדינה.

3.

אכן, המשיב עצור תקופה ארוכה, ארוכה מאוד, בלא שמשפטו הסתיים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במקרה חריג ביותר. אין ספק כי הסיכון לשלום הציבור הינו ברמה גבוהה ביותר. במצב דברים זה איני רואה מנוס מהארכה נוספת של המעצר. הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 10.1.2011 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1111/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ' בטבת התשע"א (27.12.2010), בנוכחות

המשיב ובאי-כוח בעלי הדין.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מעצר ממושך מאוד אינו מונע הארכה נוספת כאשר הסיכון לשלום הציבור גבוה ביותר ומדובר במקרה חריג