החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9506/01 חאתם סייד אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · חלופת מעצר ושחרור בערובהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר התקבל כאשר נקבע כי נסיבות ביצוע העבירה בכתב האישום אינן מקימות יסוד ממשי לחששות המצדיקים מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי היה יכול לשקול שחרור בערובה עם ערבון ותנאים מגבילים. ההליך הוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינת הצעות לחלופת מעצר.

העובדות

לעורר מיוחסת בכתב האישום עבירה שנתפסת כחמורה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים. הסניגור ביקש לאפשר הצגת חלופת מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לעורר מקימות יסוד ממשי לחששות המצדיקים מעצר עד תום ההליכים?
  2. 2.האם היה על בית המשפט המחוזי לשקול חלופת מעצר ושחרור בערובה במקום מעצר עד תום ההליכים?

הלכות

  1. 1

    נסיבות ביצוע העבירה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום, אינן מקימות יסוד ממשי לחששות המצדיקים מעצר עד תום ההליכים, גם כאשר העבירה חמורה בהגדרתה.

    ״אך נסיבות ביצועה של העבירה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום גופו, אינן מקימות יסוד ממשי לחששות שבעטיים החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט המחוזי היה צריך לשקול שחרור בערובה הכולל ערבון במזומנים ותנאים מגבילים, לרבות מעצר בית מוחלט בהשגחה צמודה, כחלופה למעצר.

    ״נראה לי כי היה בידי בית המשפט המחוזי לשקול במקרה הנדון שחרור בערובה שתכלול גם הפקדה של ערבון במזומנים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • שחרור בערובה
  • ערבון במזומנים
  • מעצר בית מוחלט
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

9506/01

בפני:

כבוד

השופט א' מצא

העורר

:

חאתם

סייד אחמד

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטתו של בית המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 31.10.01 בב"ש 2812/01

שניתנה

על ידי כבוד השופטת נ' אפל-דנן

תאריך

הישיבה: כ"ז בכסלו תשס"ב (12.12.01)

בשם

העורר: עו"ד סעאדה ספדי

בשם

המשיבה: עו"ד נסר אבו-טהה

החלטה

לעורר מיוחסת בכתב האישום עבירה שלפי הגדרתה נתפסת כעבירה חמורה. אך נסיבות ביצועה של העבירה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום גופו, אינן מקימות יסוד ממשי לחששות שבעטיים החליט בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום בירור המשפט. נראה לי כי היה בידי בית המשפט המחוזי לשקול במקרה הנדון שחרור בערובה שתכלול גם הפקדה של ערבון במזומנים בסכום שלא יפחת מ30,000- ש"ח, ובתנאים מגבילים שיכללו מעצר בית מוחלט בהשגחה צמודה של אדם אחראי במקום המרוחק ממעברי הגבול שבין ישראל לבין סוריה ולבנון.

הערר מתקבל במובן זה שההליך מוחזר לבית המשפט המחוזי, במטרה לאפשר לסניגור להציג בפני בית המשפט הצעה או הצעות לחלופת מעצר. בית המשפט יבדוק את ההצעות ויחליט אם קיים הכרח להמשך מעצרו של העורר או שניתן לשחרורו בערובה ובתנאים מגבילים כאמור.

ניתנה היום, כ"ז בכסלו תשס"ב

(12.12.01).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 2812/01

הלכות

  1. 1נסיבות ביצוע העבירה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב האישום, אינן מקימות יסוד ממשי לחששות המצדיקים מעצר עד תום ההליכים, גם כאשר העבירה חמורה בהגדרתה.
  2. 2בית המשפט המחוזי היה צריך לשקול שחרור בערובה הכולל ערבון במזומנים ותנאים מגבילים, לרבות מעצר בית מוחלט בהשגחה צמודה, כחלופה למעצר.