פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9533/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
אסעד לפרוח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.10.02 בתיק ב"ש
1875/02 שניתן על-ידי כב' השופטת מ' מזרחי
תאריך הישיבה:
בשם העורר:
בשם המשיבה:
י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.2002)
עו"ד דוד דרעי
עו"ד דניאלה ביניש
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של שוד מזויין בחבורה. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-המשפט על מעצרו עד תום ההליכים ועל כך הערר שלפניי.
המדובר היה בשוד של חלפן כספים, וכתיאורו של כתב-האישום השתתפו באותו שוד העורר, אחד בשם צלאח א-דין ועוד אחרים. תוך מהלך השוד הוכה המתלונן נמרצות בראשו ובחלקי גוף שונים באמצעות מוטות ברזל וכתוצאה מכך נגרמו לו דימום בגלגל העין, שבר בעצם האף, שבר בכף היד, וכל אלה בנוסף על חבלות בחלקי גוף שונים. השוד צלח בידי השודדים ועלה בידם לגנוב מן המתלונן כ- 300,000 ₪ וכ- 200,000 דולר.
הראיות המסבכות את העורר במעשה השוד ראיות נסיבתיות הן, ועורך-דין דוד דרעי, בא-כוחו המלומד של העורר, עשה כמיטבו כדי לנסות ולשכנעני כי ראיות אלו אינן מצטרפות לכדי היותן פסיפס המקיים את דרישת הראיות לכאורה להוכחת האשמה. עורכת-דין ביניש השיבה לטיעוניו של עורך-דין דרעי את שהשיבה, ובהצביעה על מסמכים שונים מתוך תיק המשטרה ניסתה להפריך את טיעוניו של עורך-דין דרעי.
עיינתי בדברים מקרוב, ודעתי היא כי עלה בידי בית-משפט קמא בהחלטתו להצביע על ראיות שבהצטרפן אלו אל אלו מעלות הן את העורר ברשת, לכאורה כמובן. בוודאי כך לאחר ששמעתי הסברים נוספים – המיוסדים על חומר הראיות – מפי הפרקליטה ביניש. אכן, חומר הראיות חייב גיבוש ויש עוד לצורפו במצרף. בייחוד אמורים הדברים בשאלת מהימנות העדים האמורים להופיע לפני בית-המשפט. ואולם בהתעלם משאלת המהימנות – ולעת הזו, כידוע, אין להידרש לשאלת המהימנות – יש בו בחומר בכתובים כדי לשמש ראיה לכאורה לאשמתו של העורר. בלשון ימינו ייאמר: יש בו בחומר הראיות "פוטנציאל להרשעה".
העבירה שבגינה עומד העורר לדין עבירה היא המעלה חזקת מסוכנות, הן לשיבוש הליכי משפט והן לביצוען של עבירות נוספות. לעניין זה נציין את הרשעותיו הקודמות של העורר. העבירה נושא הדיון נעברה באמצעו של חודש יולי 2002, ועיון ברשימת הרשעותיו הקודמות של העורר מלמדת כי אך ביום 20.2.2002 נגזר דינו של העורר בגין עבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, וכי שלושה חודשים קודם לכן, ביום 6.11.2001, נגזר דינו של העורר בגין עבירות של קשר לפשע, פריצה לבניין וביצוע גניבה. על רקע כל אלה מתחזקת חזקת-המסוכנות העולה מן החוק, וצדק בית-משפט קמא בהחליטו לעצור את העורר עד תום ההליכים.
הערר נדחה.
היום, י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.2002).
ש ו פ ט
________________
העתק מתאים למקור
02095330_G01.doc
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il