בש"פ 9537/10 רפאל דברשווילי נ. מדינת ישראל

1.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את העורר עד תום משפטו. על כך הערר שבפניי.

2.

בכתב אישום שהוגש על העורר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי הוא ביצע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות. העבירות בוצעו כלפי סבו וסבתו של העורר בשעת לפנות בוקר של יום 18.10.2010.

3.

העורר הינו יליד חודש יולי 1992. ביום 17.10.2010, פחות מ-24 שעות לפני ביצוען לכאורה של העבירות המיוחסות לעורר, הוא התייצב בבית משפט השלום לנוער בהליך פלילי אחר. הטענה שנטענה בבית המשפט המחוזי היא כי ראוי להורות על שחרור לחלופת מעצר באופן שהעורר ישהה בקהילה טיפולית סגורה במטרה להיגמל מסמים. כנראה שמעשה העבירה שביצע העורר לכאורה על פי כתב האישום כלפי סבו וסבתו נעשה בעודו תחת השפעת סמים. עוד יש לציין, כי העורר שהה בקהילה טיפולית לגמילה מסמים במשך למעלה משנה אך נפלט ממנה חודשים ספורים לפני האירועים נשוא כתב האישום.

3.

בנסיבות המתוארות אין זה מפתיע שבית המשפט המחוזי לא ראה לנכון להורות על שחרור העורר לחלופת מעצר. אין זה מתקבל על הדעת שבית המשפט יורה על שחרור לחלופת מעצר של אדם שביצע לכאורה עבירות חמורות פחות מ-24 שעות אחרי שהתייצב בהליך פלילי בפני בית המשפט. זאת ועוד, העורר כבר שהה בהליך טיפולי תקופה ארוכה אך ההליך לא צלח. על רקע זה, ובהתחשב בנסיבות שצוינו, אין כל סיבה ליתן לו הזדמנות נוספת להימצא בהליך גמילה בעוד כתב אישום חמור תלוי מעל ראשו.

הערר נדחה.