בש"פ 9577/10 תומר מריזן נ. מדינת ישראל

1.

בפניי שני עררים על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה. בהחלטה התקבלו שני עררים על החלטות בית משפט השלום בקריות להורות על שחרורם של העוררים דכאן לחלופת מעצר. בכתבי האישום הנפרדים שהוגשו נגד העוררים נטען, כי הם מכרו סמים לסוכן משטרתי. לגבי האחד, העורר בבש"פ 9578/10, מדובר בשתי עסקאות של מכירת סם מסוג קוקאין במשקל של 0.7 גרם ו- 1.2 גרם . לגבי העורר בבש"פ 9577/10 מדובר בשלוש עסקאות לגבי סם מסוג חשיש. בכל אחד מהמקרים עסקינן בסם במשקל שבין 92 גרם

לבין 95 גרם .

2.

בית משפט השלום בפניו הונחו כתבי האישום החליט, לאחר קבלתם של תסקירים, על שחרור לחלופת מעצר לגבי כל אחד משני העוררים. שירות המבחן המליץ על שחרורם. בית המשפט המחוזי סבר, לעומת זאת, ששני המקרים אינם באים בגדר החריגים לפיהם יורה בית משפט על שחרור לחלופה מאחר שמדובר בנאשמים הסוחרים בסם מסוכן. יש להוסיף לגבי העוררים כי לכל אחד מהם עבר פלילי, אם כי מדובר בעבר מלפני שנים.

3.

המשיבה לא היתה מוכנה לשמיעתם של העררים היום, אף שהתייצבה לדיון בפניי. שביתתם של פרקליטי המדינה הסתיימה אך היום לפנות בוקר. נראה לי, כי לאור הנסיבות המיוחדות אין מנוס אלא להעדיף במקרה זה את גישתו של בית משפט השלום. באומרי נסיבות מיוחדות, כוונתי לכך שהמשיבה לא הגנה למעשה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ונוסף על כך שני המקרים הינם במידה מסוימת גבוליים, כפי שניתן ללמוד מכך שהערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות שונות. על כן, ראוי בשני מקרים אלה לבחור בדרך בה יש כדי התחשבות עודפת בעוררים.

כמובן שאין ללמוד מכך לגבי מקרים אחרים בפרשה בה היה מעורב הסוכן המשטרתי.

4.

אשר על כן, הנני מחליט לקבל את שני העררים ולהחזיר על כנן את החלטותיו של בית משפט השלום בקריות. בעניינו של העורר בבש"פ 9577/10 יתווסף תנאי נוסף על אלה שהשית בית משפט השלום והוא התנאי של איזוק אלקטרוני. ההסדרה של התנאים תעשה בבית משפט השלום בקריות. כל עוד לא יסודרו התנאים יוותרו העוררים במעצר.