בש"פ 9578/00 מדינת ישראל נ. אילן אוטמזגין

ביום 6.4.2000 הוגש נגד המשיב כתב-אישום המייחס לו כשלושים פרשיות שעניינן בביצוע עבירות מין (בכללן עבירות אינוס) ועבירות של קבלת דבר במרמה, כלפי 33 מתלוננות שונות. בנוסף, יוחסה למשיב בכתב האישום גם עבירה של שיבוש מהלכי המשפט. ביחד עם כתב האישום הוגשה לבית המשפט בקשת המאשימה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במשפטו, ובהחלטה מפורטת ומנומקת היטב הורה בית המשפט (כבוד השופט צ' הרטל) על מעצרו של המשיב עד לתום בירור המשפט. המשיב ערר על ההחלטה לפני בית משפט זה. הערר נדון לפני כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, שפסקה לדחותו. פרשת ההוכחות במשפטו של המשיב טרם החלה וזאת בשל כך שהמותב, שלפניו אמור היה להישמע המשפט, התפרק, ולנוכח עומסי העבודה הרובצים על בית המשפט המחוזי התקשה בית המשפט להועיד את תחילת המשפט בפני מותב אחר. רק לאחרונה באה הבעיה על פתרונה: שמיעת הראיות נקבעה בפני מותב בראשותו של כבוד השופט ד' בר-אופיר, אשר הועיד לכך ארבעה-עשר ימי דיון מלאים (החל מיום 18.2.01 ועד יום 19.3.01). מחרתיים (6.1.01) ימלאו תשעה חודשים להגשת כתב האישום, ולפניי בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.

הבקשה שלפניי סומכת על מסוכנותו של המשיב לביטחונן ולשלומן של נשים ונערות. הסניגור מתנגד לבקשה בטענה כי מקרהו של המשיב איננו נכנס לגדר החריגים שבהם עשוי להיות צידוק להארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים. יתר על כן: הסניגור צופה כי המשפט לא יוכל להסתיים במהלכן של ארבע-עשרה הישיבות שנקבעו לבירורו, ומשהוברר כי בירור המשפט אף לא התחיל במהלך תקופת המעצר הסטטוטורית, מן הדין לשחררו בערובה ובתנאי חלופה שיהיה בה כדי להשיג את מטרת המעצר.

יש להצטער שבית המשפט המחוזי טרם החל בשמיעת הראיות במשפטו של המשיב. כן מקובל עליי חששו של הסניגור, כי בירור המשפט עלול להימשך אף מעבר לארבע-עשרה הישיבות שנקבעו לשמיעתו. אף-על-פי כן אינני רואה מנוס מהיענות לבקשת המאשימה. על-פי הנטען בכתב האישום ניצל המשיב לרעה את תמימותן של בחורות צעירות, בחלקן קטינות, כשהציג עצמו בפניהן בכזב כצלם אופנה, סוכן דוגמניות, בעל חברה העוסקת באופנה בחוץ-לארץ, וכיוצא באלה, ובטענות שווא פיתה אותן להיזקק לשירותיו לצורך עריכת אלבום תמונות, שבעגה המקצועית מכונה "בוק", תוך הבטחה כי יראה את תמונותיהן לסוכני דוגמניות בארץ ובחוץ-לארץ ובדרך זו יסייע להן במציאת עבודה כדוגמניות. רוב המתלוננות שוכנעו על ידי המשיב להצטלם בתנוחות נועזות, בעירום מלא או חלקי, ולעתים תוך שימוש באביזרי מין שונים. במהלך הצילומים ביצע המשיב במתלוננות מעשים מיניים, בכללם מעשי אינוס ומעשי סדום, מהם במרמה ומהם בכוח. האשמתו בשיבוש מהלכי משפט מבוססת על הטענה, שבעת היותו במעצר לצורך חקירה ניסה ליצור קשר, באמצעות אמו, עם מספר מתלוננות במטרה לברר עמן פרטים הקשורים בחקירה. אני סבור שחומרת העבירות, לפי מהותן ונסיבות ביצוען, על רקע ריבוי המעשים והשיטתיות שבהם נעשו במהלכן של ארבע שנים רצופות, מבססים היטב את טענת המדינה כי המשיב, אם ישוחרר ממעצרו, עלול לסכן את ביטחונן ושלומן של נשים צעירות ונערות. לנוכח נסיונו לשבש את מהלכי המשפט, מתקיים גם יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר ממעצר ימשיך גם בניסיונות מן הסוג הזה. עם כל הצער על התארכות ההליך, אני מחליט להיענות לבקשת המדינה ומאריך את מעצרו של המשיב כמבוקש בתשעים ימים נוספים מיום 6.1.01 או עד למתן פסק-דין בעניינו בת"פ 1045/00 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המוקדם מבין המועדים.