בש"פ 9641/09 שמעון בוארון נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע. הוא מואשם בעבירות של איומים והדחה בחקירה. המשיבה ביקשה כי ייעצר עד לתום משפטו. לאחר שלא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ונמצא כי מתקיימת עילת מעצר, הורה בית המשפט על מעצר עד שתתקבל חוות דעת של ועדת האבחון למפגרים. החלטתו של בית משפט השלום ניתנה ביום 4.11.09. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 23.11.09. מכאן הערר שבפניי.

2.

הסניגור המלומד טען, כי לאור סעיף 19א לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, היה על בית משפט השלום להורות על מעצר במעון נעול ובכל מקרה לא להורות על מעצר במסגרת רגילה. מתברר, כי עניינו של העורר נבדק על ידי ועדות אבחון למפגרים מספר פעמים. קיימות החלטות לפיהן מדובר אכן באדם הסובל מפיגור שכלי. בצידן קיימות החלטות אחרות לפיהן אין העורר סובל מפיגור שכלי. מאחר שאין החלטות אחידות בנושא, ברור שאין לומר לעת הזו כי עסקינן במפגר שלגביו חל סעיף 19א. בית משפט השלום הלך בדרך הנכונה, תוך יישום סעיף 19ה לחוק, משהורה כי העורר יובא בפני ועדת אבחון.

3.

כאמור, החלטתו של בית משפט השלום ניתנה ביום 4.11.09. מסתבר, כי העורר טרם הובא בפני ועדת אבחון. נאמר לי שהועדה אינה מתכנסת בתכיפות גבוהה. כנראה אף חלה טעות כלשהי והחלטתו של בית משפט השלום לא הגיעה אל ועדת האבחון. מכל מקום, הפרקליטה המייצגת את המשיבה מסרה, כי ועדת האבחון תתכנס ביום 5.1.10 לדון בעניינו של העורר. לאור נתון זה, איני רואה מקום להתערבות בהחלטות של בתי המשפט דלמטה, במיוחד משנמצא כי לאורך השנים נתקבלו החלטות שונות על ידי ועדות האבחון שדנו בעניינו של העורר.

4.

הסניגור המלומד הציע, כי העורר יישלח למוסד שערי מנשה על מנת שתיערכנה בדיקות מקיפות באשר לכושרו השכלי ומצבו. הנני מניח, כי ועדת האבחון מוסמכת להורות כי העורר ישלח למוסד לשם אבחון מקיף. הנחה נוספת שהנני מניח היא, כי כאשר עניינו של העורר ידון ביום 5.1.10, תישקל אף האפשרות הנזכרת של השמתו במוסד לשם אבחון, טרם שתתקבל החלטה סופית על ידי ועדת האבחון.

5.

אי לכך, הנני דוחה את הערר, בכפוף לאמור לעיל.