בש"פ 9650/01 חביב חדר נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בגין עבירות איומים כלפי המתלוננת, על רקע החלטתה להיפרד ממנו, וכן בעבירות היזק וזדון ושוד בנסיבות מחמירות אותן ביצע כלפי חברה החדש של המתלוננת. בית המשפט המחוזי הורה לעצור את העורר עד תום בירור המשפט, ומכאן הערר שלפניי.

עיינתי בנימוקי החלטתו של בית המשפט המחוזי ובטענות הפרקליטים המלומדים מזה ומזה. נראה לי כי צדק השופט המלומד בהחלטתו להורות על המעצר. אף אני סבור כי שחרורו של העורר ממעצר, לעת הזאת, טומן סכנה מוחשית לשלומם של המתלוננים. בירור משפטו של העורר נקבע למספר תאריכים בראשית שנת 2002. תיטיב התביעה לעשות אם תקדים ככל האפשר את השמעת עדויותיהם של שני המתלוננים. אפשר שלאחר שמיעת עדויותיהם יהיה מקום לחזור ולשקול אם קיים הכרח בהמשך מעצרו של העורר. על כל פנים זכותו של הסניגור שמורה לו לפנות לבית המשפט המחוזי, בבוא העת, בבקשה לעיון חוזר בגדרה יציג הצעות לחלופת מעצר ובקשה להגשת תסקיר מעצר.

בנתון להערה זו אני דוחה את הערר.