פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9655/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העורר:
אבו גבר מוסא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בירושלים מיום 22.10.2003 בתיק ב"ש 4980/03 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד'
חשין
תאריך הישיבה: י' בחשון
תשס"ד (5.11.2003)
בשם העורר: עו"ד ע'
אביטל
בשם המשיבה: עו"ד י'
למברגר
החלטה
העורר מואשם לפני בית-משפט השלום בהחזקת תחמושת, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובהדחה בחקירה. עם הגשת כתב האישום נגדו נעתר בית-המשפט לבקשת המאשימה והורה על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו; ובית-המשפט המחוזי, שלפניו השיג העורר על צדקת ההחלטה, דחה את עררו.
בעררו שלפניי חזר סניגורו של העורר וטען - ככל שכבר טען לפני ערכאות קמא - כי חומר הראיות המצוי בידי המאשימה איננו מבסס לכאורה את אשמת העורר. טענותיו התמקדו בשאלת אמינות זיהויו של העורר על-ידי שוטרי מג"ב, כמי שנצפה משליך מן הג'יפ בו נסע ביחד עם אחרים שקית ודלי, שבדיעבד הוברר כי הכילו 798 כדורי רובה. לנוכח טענות הסניגור נטלתי לעיון את חומר הראיות שבידי המאשימה ומסקנתי היא כי בדין קבעו הערכאות הקודמות שלהאשמתו של העורר מצויה תשתית ראייתית לכאורית. בג'יפ בו נסע העורר בזמן ביצוע העבירה נמצאו גם שני אחרים, אך מן הראיות עולה כי מי שזוהה בבירור כמבצע המעשה הוא העורר ולא מי משני האחרים. כן מקובלת עליי מסקנת הערכאות קמא, כי לאור מסוכנותן הרבה של עבירות בנשק, ועל רקע ניסיונו של העורר להדיח אדם אחר שייטול על עצמו את האחריות לנשיאת והובלת התחמושת, לא ניתן להסתפק לגבי העורר בחלופת מעצר.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ד בחשון תשס"ד
(9.11.2003).
ש ו פ ט