פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9657/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
מוחמד עלאלנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע, בעמ"ת 31580-12-10, מיום 22.12.10, שניתן על ידי השופטת י'
רז-לוי, אשר הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים
תאריך הישיבה:
כ"ח בטבת התשע"א
(4.1.2011)
בשם העורר:
עו"ד יובל ליבדרו
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת רוזן
החלטה
1.
בית משפט השלום בבאר-שבע החליט, בגדר הליך פלילי שהוגש נגד העורר, כי יש לשחררו בתנאים. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קיבל את עררה של המשיבה וקבע, כי העורר ייעצר עד תום משפטו. בערר שבפניי משיג העורר על ההחלטה לעוצרו.
2.
בכתב האישום שהגישה המשיבה מיוחסות לעורר שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין ועבירה של שימוש במסמך מזויף. לפי הנטען בכתב באישום, נכנס העורר, שהינו תושב הרשת הפלסטינית, לישראל בשתי הזדמנויות שונות בלא היתר וזאת בחודש אוקטובר האחרון וחודש דצמבר האחרון. במקרה השני, כך על פי כתב האישום, הציג העורר היתר כניסה מזויף.
3.
בית משפט השלום ראה לנכון להורות על שחרור בתנאי של הפקדה של 4,000 ש"ח, חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 ש"ח וערבות צד ג' בסך 15,000 ש"ח. בדיון בפני בית משפט השלום התייצב אביו של העורר. מדברי האב בבית משפט השלום עלה, כי הוא בעל היתר כניסה לישראל וזאת במשך שנים רבות. האב הוא זה שנקבע כי יחתום על ערבות צד ג'. בית משפט השלום השתכנע כי מדובר בערב ראוי. בית המשפט המחוזי ראה את הדברים בצורה שונה. הוא הפנה לעובדה כי העורר הורשע בעבר בשתי עבירות של כניסה לישראל (בשנים 2001 ו- 2007). עוד הצביע בית המשפט המחוזי על כך שקיים חשש מובנה של הימלטות מאימת הדין, שכן מדובר באדם המתגורר באזור. בסופו של דבר הוחלט, כאמור, לקבל את עמדת המשיבה ולהורות על מעצר.
4.
סבורני, שבמקרה זה יש להעדיף את גישתו של בית משפט השלום, בכפוף להחמרה מסוימת של התנאים ובכפוף למתן ערבות על ידי אזרח ותושב ישראל, כפי שהוצע בדיון בבית המשפט המחוזי. אכן, לעורר עבר בעבירות דומות, אם כי חלפו שנים לא מעטות מאז אותם שני מקרים בהם הורשע העורר בשל כניסה לישראל שלא כדין. נראה לי, שבמקרה הנוכחי יש אומנם ליתן משקל נכבד לזהותו של הערב, כוונתי לאביו של העורר. כפי שצוין, האב בעל היתר כניסה לישראל. היה והעורר לא יתייצב למשפטו ייתכן מאד שלמצב דברים כזה תהיה השלכה לגבי היתר הכניסה לישראל של האב. על כן ניתן להעריך, כי האב יעשה מאמץ גדול כדי להבטיח שבנו יתייצב למשפט. זאת ועוד, בבית המשפט המחוזי הציע הסנגור שתינתן ערבות על ידי אדם נוסף, תושב ישראל. בית המשפט המחוזי לא התייחס לעניין זה. דומני שהשילוב של הערבות שתינתן על ידי האב וערבות על ידי תושב ישראל יהיה בו די כדי להבטיח את התייצבותו של העורר, תוך הגדלה של סכום ההפקדה.
5.
אשר על כן, הנני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולהורות על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:
א.
הפקדה של 10,000 ש"ח.
ב.
התחייבות עצמית בסך 20,000 ש"ח.
ג.
ערבות צד ג' של אביו של העורר בסכום של 20,000 ש"ח.
ד.
ערבות צד ג' של חסן גאדור, ת.ז. 54466891, בסכום של 20,000 ש"ח.
תנאי השחרור יוסדרו בבית משפט השלום בבאר-שבע. כל עוד לא יוסדרו התנאים יוותר העורר במעצר.
ניתנה היום, כ"ח בטבת התשע"א (04.01.2011).
ש ו פ ט