בש"פ 966/05 משה מימון נ. מדינת ישראל

א.בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט גורפינקל) מיום 27.1.05, להאריך עד יום א' 30.1.05 בצהריים את מעצרם של העוררים. החלטה זו ניתנה בערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת רג'יניאנו) מיום 26.1.05, שהורתה על מעצר העוררים ל-24 שעות. הדיון נקבע להיום בשעה 12:30 כדי לבדוק אם נפגעה זכות העוררים.

ב.המדובר בחקירה שעניינה חשד להסדרת רשיונות נהיגה, אישורי מבחני תיאוריה ואישורי נהיגה מונעת מזוייפים, בשיתוף בין המשיבים ואחרים לגורמים במשרד התחבורה. הצהרת תובע תוגש, כנמסר, ביום א' הקרוב.

ג.נטענה טענה על ידי באי כוח העוררים, כי הסכמתו של נציג המשטרה בבית משפט השלום בכפר סבא להותיר את ההארכה שנתבקשה שם ל-5 ימים, לשיקול דעת בית המשפט, והחלטת בית משפט השלום להאריך ביום אחד בלבד מונעת בעד המדינה לבקש הארכה נוספת. שקלתי טענה זו, ואין בידי לקבלה. אכן, השארה לשיקול דעת מתפרשת לעתים קרובות כהסכמה, אך אף אם נניח, בלי לקבוע מסמרות, כי בא כוח המשטרה בדיון בבית משפט השלום שגה, לא היתה מניעה בדין לנסות לשכנע כי הארכת המעצר הנוספת דרושה. המדובר בהליך בעל אופי דינמי. יתכן שדרך נכונה היתה, כטענת הסניגורים, לפנות לבית משפט השלום בבקשה להמשך המעצר, אך אי אפשר לומר שלא ניתן היה לנקוט בדרך של ערר. הואיל ובכל מקרה ניתן היה, גם אילו ננקט ההליך של בקשת הארכה בבית משפט השלום, לערור על החלטתו לבית המשפט המחוזי, אילו רצה בכך מי מן הצדדים, נראה לי כי אין מקום לקבל טענה זו.

ד.(1) באשר לעניין לגופו, נטענה על ידי הסניגורים המלומדים, שעשו כמיטב יכולתם לשכנע, טענת אפליה באשר לשחרורם של חשודים אחרים, לרבות פקיד בכיר במשרד הרישוי. כן נטען, כי אין חשש לשיבוש על ידי מגע של העוררים עם גורמים העשויים להחקר, וככל שיש חשש כזה ניתן להפיגו במעצר בית מלא.

(2) בא כוח המדינה טען, כי המשוחררים הם מי שאין חשש שישבשו חקירה, ואילו העוררים הם אלה המכירים את הנהגים שקיבלו רשיונות נהיגה מזויפים. הוסיף ראש צוות החקירה, כי החקירה בעיצומה אף בשעה זו של הדיון, והיא תימשך עוד.

(3) איני סבור, כי בכגון דא ניתן לומר שהמדובר באפליה; מהלכי החקירה והתקדמותה מכתיבים את המדיניות, ביקשתי כי העדכונים הנוגעים לצרכי החקירה ולהתקדמותה יוצגו בכתב. הוצגו בפני חומרים הקשורים בחקירה ובפעולות החקירה, לרבות פעולות שנערכו אתמול והיום, אף בשעה זו של הדיון בבית המשפט ממש, ועל פי הדיווח קשורות הן בצורות שונות לעוררים, ואיני יכול לשלול מכל וכל חשדות לשיבוש, בהתאם לחומרים שהוצגו. על פני הדברים, המדובר בחקירה דינמית שגם אם נאספו בה עד כה ראיות די הצורך להגשת הצהרת תובע, אין דופי בהמשך פעולות החקירה הנראות על פניהן בעלות אופי רציני, לפי הדיווח, ואף אם לא היו בחלקן בפני בתי המשפט הקודמים ככל הנראה.

ה.איני רואה איפוא מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא, ולא אוכל להעתר לערר.

ו.ככל שישנן לעורר אליהו אברהם בעיות רפואיות הטעונות התייחסות, אבקש, בהמשך להחלטת השופטת רג'יניאנו משלשום, כי תינתן לכך תשומת לב רופא בית המעצר בכל הנחוץ.