בש"פ 9687/08 מדינת ישראל נ. אברהים אבו סביתאן

1.

לפניי בקשה להארכת מעצר המשיבים בתשעים ימים מיום 18.11.2008, או עד למתן פסק הדין בת"פ 1019/08 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם משניהם.

2.

ביום 18.2.2008 הוגש נגד המשיבים כתב אישום, המייחס להם עבירות של ניסיון רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, על רקע סכסוך בין משפחת המשיבים ובין משפחת אבו-עדרה, קשרו המשיבים קשר לרצוח אנשים מבני משפחת אבו-עדרה. במסגרת זו התנגשו המשיבים בשני רכבים של חברי משפחת אבו-עדרה, וכתוצאה מכך עלה אחד הרכבים על המדרכה והתהפך תוך שהוא פוגע במאבטח שעמד במקום. היושבים ברכב הפגוע נמלטו באמצעות רכב אחר של משפחת אבו-עדרה, ואחריהם דלקו המשיבים ושני אנשים נוספים. המשיב 2, אשר נהג ברכב, נסע במקביל לרכב משפחת אבו-עדרה והתנגש בו במכוון בצידו השמאלי. המשיב 1 ירה באקדח מספר יריות לעבר הרכב של משפחת אבו-עדרה, אשר עלה על אי תנועה ונעצר. שלושה מיושבי הרכב של משפחת אבו-עדרה נפצעו מן הירי ואילו המשיבים נמלטו מן המקום ברכבם.

3.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי באר שבע (כב' השופט א' ואגו) קיבל את הבקשה וקבע כי הראיות לכאורה שהציגה המבקשת מספיקות לשלב זה של הליכי המעצר וכי מדובר בתשתית ראייתית איתנה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר, מאחר שמהשניים נשקפת מסוכנות ברמה גבוהה עליה מעידים המעשים החמורים והכוונות הקטלניות של המשיבים.

4.

המשיבים ערערו על החלטה זו בפני בית משפט זה (השופט ח' מלצר), אשר הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינם. בתסקיר שירות המבחן, העריך שירות המבחן כי מהמשיבים נשקפת רמת סיכון גבוהה ביותר, וכי חלופת המעצר המוצעת אינה מסוגלת לאיין זאת. ביום 1.9.2008 הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר משלים שתפקידו להבהיר את איכות החלופה שהוצעה, נוכח עמדה שונה שהוצגה ביחס לנאשם אחר. כן הורה בית המשפט המחוזי לבחון את עמדת משטרת ישראל באשר לסכסוך שעמד ברקע העבירות והשפעת מעצר המשיבים על הסכסוך. בתסקיר המשלים בעניין המשיבים, אשר התקבל ביום 7.9.2008, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרור המשיבים, בשל רמת הסיכון הגבוהה ובשל הסלמת הסכסוך שברקע העבירות.

בהחלטה שנתן בית המשפט המחוזי ביום 9.9.2008, ביקש בית המשפט משירות המבחן להתייחס לסוגיית חוות הדעת שקיימת לכאורה בעניין השלכת שחרור המשיבים על הסולחה בין משפחת המתלוננים למשפחת המשיבים. שני דיונים שנקבעו בהמשך אותו החודש נדחו על ידי הצדדים.

5.

במהלך הדיונים בתיק העיקרי, ביקשו המשיבים מספר ארכות להגשת מענה לכתב האישום, ולבסוף נקבע כי במידה ולא יוגש מענה בכתב עד לתאריך 16.11.2008 יתקיים דיון למענה בעל פה ביום 19.11.2008. כמו כן נקבעו ארבעה מועדים לשמיעת ראיות בחודשים דצמבר וינואר 2009.

6.

בבקשה להארכת מעצר המשיבים, טוענת המבקשת כי מעשי המשיבים הם מהחמורים במדרג מעשי הפשע והאלימות, ונשקפת מהם מסוכנות ממשית וגבוהה ביותר לביטחון הציבור. המבקשת מדגישה כי לדידה אין חלופה שתוכל לאיין את מסוכנתם הרבה של המשיבים, נוכח העובדה שלא בחלו בשום אמצעי ליישוב סכסוכם האלים, ואף לא חסו על חיי עוברי אורח תמימים, במקום הומה אדם בשעות היום. כן מצביעה המבקשת על כך שהדחיות בניהול המשפט היו ברובן ביוזמת המשיבים.

7.

סנגור המשיבים טוען כי אין כל עילה להמשיך ולהחזיק את המשיבים במעצר, ומציע לשחררם לחלופת מעצר בצפון הארץ, עם איזוק אלקטרוני וערבויות בנקאיות או כספיות גבוהות . הסנגור מצביע על כך שהשניים, אבות לילדים, כופרים באישומים המיוחסים להם, וכי עברם הפלילי נקי. הסנגור מפנה להסדר טיעון שנחתם לאחרונה עם נאשם אחר באותה פרשה, מנצור אבו סביתאן, ולפיו הוא נדון ל-14 חודשי מאסר, אשר את רובם ריצה במעצרו. סנגור המשיבים מפנה להחלטתו של השופט ח' מלצר בבית משפט זה, וטוען כי אין מחלוקת בדבר המלצת המשטרה לשחרר את המשיבים. הסנגור מצביע על הפערים בין התרשמות שירות המבחן מהמפקחים במסגרת התסקיר שהוכן עבור המשיבים, להתרשמות חיובית מאותם המפקחים בתסקיר מבחן שנערך עבור נאשם אחר. בנוסף, תולה סנגור המשיבים את התמשכות הדיונים בתיק במבקשת. לדבריו, הדחיות שביקש נבעו מהמתנה ארוכה לקבלת חוות דעת בעניין שרידי הירי המיוחס למשיבים, שהתעכבה ללא הצדקה.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בתסקירי המבחן ובהחלטות בית המשפט המחוזי ובית משפט זה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ענייננו בדיני נפשות. האירועים נשוא כתב האישום בוצעו על רקע סכסוך אלים בן מספר שנים בין משפחת המשיבים למשפחת המתלוננים. למשיבים מיוחסות עבירות אלימות חמורות שהיו יכולות להסתיים בנקל בתוצאה קטלנית ובפיקוח חיים, של המתלוננים וכן של עוברי אורח. שני תסקירי מבחן אשר בחנו את חלופת המעצר המוצעת, תסקיר המבחן מיום

23.7.2008

ותסקיר המבחן המשלים מיום 7.9.2008, קבעו כי רמת הסיכון של המשיבים גבוהה ביותר ולא ניתן לצמצמה באמצעות חלופת המעצר שהוצעה. בית המשפט המחוזי טרם בחן את עמדת המשטרה בעניין שחרורם של המשיבים, וזו גם לא הונחה בפני, ולכן אין בשיקול זה כדי לתמוך לעת עתה בשחרור המשיבים לחלופת מעצר. עוד יצוין כי קיימים הבדלים מהותיים בין המסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיבים לבין המסוכנות העולה מן המעשים אשר יוחסו למעורב הנוסף בפרשה, מנצור אבו סביתאן, שדינו נגזר זה לא מכבר. בעוד לפי עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיבים, משיב 1 נהג ברכב הפוגע ומשיב 2 ירה לעבר המתלוננים, מנצור אבו סביתאן ישב לצד מושב הנהג. לכן, נוכח ההבדל בין העבירות המיוחסות למשתתפים השונים בפרשה, לא ניתן לגזור מן הקבוע בתיק האחד למשנהו. באשר לקצב התקדמות המשפט, הרי שלעת עתה הוא משביע רצון היות שארבעת מועדי הדיונים הבאים קבועים במסגרת תקופת הארכה המבוקשת.

הבקשה אם כן מתקבלת. מעצר המשיבים יוארך ב תשעים ימים מיום 18.11.2008, או עד למתן פסק הדין בת"פ 1019/08 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ניתנה יום, כ"ח בחשוון תשס"ט (26.11.08).

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08096870_B03.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il