בש"פ 969/21 רונן טבקול נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על הכרעת הדין שניתנה בע"פ 18505-05-16 ביום 1.3.2017 ועל גזר הדין שניתן בע"פ 17460-12-17 ביום 2.1.2021. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, לרבות בתצהיר שצירף בא כוח המבקש, ראיתי להיעתר לבקשה, מהטעמים שיפורטו להלן. כידוע, הארכת מועד בהליך פלילי תינתן מקום שבעל הדין הצביע על טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור. במסגרת זאת, יש להביא בחשבון מספר שיקולים, ובהם: הסיבה לאיחור; משך האיחור; סיכויי ההליך ועוד (בש"פ 8197/13 אמסלם נ' מדינת ישראל (8.1.2014)).

בענייננו, הסיבה לאיחור היא תאונת דרכים שעבר בא-כוח המבקש כשבוע לאחר גזר הדין, וכן כניסתן לבידוד של חלק מעורכות הדין במשרד ויציאתם לחל"ת של חלק מעובדי המשרד, דבר שגרם לעומס עבודה. יצוין, כי הטענות נתמכו באסמכתאות רפואיות ואחרות ובתצהיר. לדידי, אכן מדובר בטעם ממשי המניח את הדעת לאיחור. טענת המשיבה לפיה העובדה שהכרעת הדין ניתנה לפני זמן רב שוקלת נגד הארכת המועד המבוקשת אינה משכנעת בנסיבות העניין, כאשר גזר הדין עצמו נפרש על פני 85 עמודים. כמו כן, נתתי דעתי לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור. די בכך כדי להיעתר לבקשה, מבלי שאדרש לסיכויי ההליך.

הבקשה מתקבלת אפוא. בקשת רשות הערעור תוגש עד ליום 11.3.2021. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטה זו תצורף לו כנספח.