בש"פ 969/22 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת

א' פינק ) ב-עמ"י 15231-02-22 מיום 8.2.2022, במסגרתה נדחה ערר המבקשת על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת ד' סבן נוי ) ב-25439-01-22 מיום 7.2.2022.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 1.2.2022 נעצרה המבקשת, לצד מעורבים נוספים, בחשד לביצוע עבירות התעללות בחסרי ישע לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק );

תקיפת חסר ישע על ידי אחראי לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק; ואי דיווח אחראי על חסר ישע לפי סעיף 386ד(ג) לחוק.

3.

ביום 7.2.2022 המשיבה ביקשה להאריך את מעצר המבקשת בהתאם להצהרת תובע, לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–מעצרים) התשנ"ו-1996, ואילו המבקשת ביקשה להותיר על כנו את הצו המורה על איסור פרסום שמה.

4.

אשר לפרסום שם המבקשת, בית משפט השלום הדגיש כי בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וכן סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:

חוק בתי המשפט ), עיקרון העל הוא פומביות הדיון. לפי עיקרון זה, ככלל, הליכים בבית המשפט יתנהלו בשקיפות ויהיו פתוחים בפני הציבור.

חרף כלל זה, ישנם מקרים בהם ניתן להורות על איסור פרסום שמו של חשוד, וזאת בהתאם לסעיף 70(ה1)(ה) לחוק בתי המשפט, הקובע שני תנאים מצטברים – הראשון, אם הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור , והשני אם יש להעדיף את מניעת הנזק החמור, על פני העניין הציבורי שבפרסום.

במקרה דנן, נקבע כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי של המבקשת, וכי לא עלה בידה להוכיח כי יגרם לה נזק חמור – ועל כן, בית המשפט הורה על פרסום שמה.

5.

בהתייחס לבקשה להארכת מעצר המבקשת, בית משפט השלום קבע כי צבר העבירות, הרקע לביצוען ומיהות הקורבנות, מקימים עילת מסוכנות בעוצמה גבוהה המצדיקה הארכת מעצר, הגם שמדובר בחשודה הנעדרת עבר פלילי. על כן, הורה על הארכת מעצר המבקשת "באופן חלקי", עד ליום 10.2.2022.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את ערר המבקשת על החלטה זו.

נקבע, כי בית משפט השלום צדק בקביעתו בדבר קיומה של התשתית הראייתית הנדרשת בשלב זה, וכן קיומה של עילת מסוכנות לכאורית. המבקשת אמנם אינה המעורבת המרכזית בפרשה, אך מיוחסות לה עבירות רבות של תקיפת חוסים, בעלי מוגבלויות וחסרי ישע בכ-26 אירועים, כך שישנה מסוכנות שדי בה לצורך שלב זה.

7.

אשר לבקשת המבקשת להותרת צו איסור פרסום שמה על כנו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום גם לעניין זה. בתוך כך, חזר בית המשפט המחוזי על הכלל בדבר פומביות הדיון, ועל כך שאיסור פרסום הוא החריג לכלל וכי על המבקשת מוטלת החובה להוכיח כי ייגרם לה "נזק חמור" מפרסום שמה – אשר לא עלה בידה להציג תשתית מספקת לצורך כך. הטענה בדבר היותה אישה ממוצא ערבי, אינה מהווה "נזק" החורג מנזקם של חשודים אחרים אשר זוהי מעורבותם הראשונה עם רשויות החוק, ואין בה כדי להצדיק איסור פרסום שמה.

על כן, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת על שני רכיביו.

בקשת רשות הערעור

8.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה המבקשת טוענת כי יש להותיר את צו איסור הפרסום על כנו. לגישתה, בית המשפט "התעלם" מהמצב הנפשי בו היא שרויה ומן "המנטליות במגזר הערבי"; לא בחן מה הנזק שייגרם לציבור אם לא ידע את שם המבקשת; לא הבחין בין המבקשת לבין יתר החשודים ונתן "החלטה גורפת לכולם... בשל הד תקשורתי". כן נטען כי שגה משהעדיף את האינטרס הציבורי, ולא שקל את הפגיעה בשמה הטוב ו"באינטרס של מגזר שלם", כלשון הכתוב.

9.

אשר להארכת מעצרה, לשיטת המבקשת, מסוכנותה "ספציפית", וניתן לאיינה על ידי הרחקתה מאזור המעון מושא החשדות. עוד הדגישה כי היא נעדרת עבר פלילי;

כי ניתן לאיין את מסוכנותה בחלופת מעצר "הדוקה"; וכי הוריה מוכנים לספק "כל ערובה" לעמידה בכל תנאי שבית המשפט יראה לנכון לקבוע.

דיון והכרעה

10.

דין הבקשה להידחות.

כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או אם מתעוררים בנסיבות העניין שיקולי צדק ייחודיים, או עיוות דין קיצוני (רע"פ 3983/21 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.2021); רע"פ 5173/21 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2021)).

עניינה של המבקשת אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו, שכן בקשתה נטועה היטב בדל"ת אמותיה – ועל כן, די בכך כדי לדחותה.

11.

באשר להשגת המבקשת על ההחלטה לפרסום שמה – כאמור, עיקרון העל בשיטתנו המשפטית הוא פומביות הדיון, ועל כן כי ככלל, יתפרסמו שמותיהם של בעלי דין אף כאשר הם מצויים במעמד של חשודים בביצוע עבירה פלילית, וטרם הוגש נגדם כתב אישום. על מנת שיאסר פרסום שמו של חשוד, מוטל עליו נטל כבד להוכחת התקיימותם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון, "נזק חמור", המתאפיין בחומרה מיוחדת וחורג מנזקו הרגיל של אדם ששמו נקשר בפלילים; והתנאי השני, כי ראוי להעדיף את מניעת נזק זה על פני העניין הציבורי שבפרסום – נטל זה לא הורם על ידי המבקשת, כפי שקבעו הערכאות קמא (ראו רע"פ 8233/21 פלוני נ' ג'וש בריינר (14.12.2021)).

12.

אשר להשגות המבקשת בדבר הארכת מעצרה, נקבע זה מכבר כי בקשת רשות לערור על החלטה בעניין מעצר מתקבלת אף היא רק במקרים נדירים, בהם ההחלטה פוגעת במבקש באופן חריג וקיצוני (בש"פ 3970/18 אסווד נ' מדינת ישראל (5.6.2018)).

עניינה של המבקשת אינו נופל בגדרם של מקרים אלו. הערכאות קמא קבעו כי אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינה, וזאת לאור טיב העבירות, מיהות הקורבנות והרקע לביצוען המקימים כנגד המבקשת עילת מסוכנות גבוהה; וכן נוכח התשתית הראייתית, היקף חומר החקירה והשלב הדיוני של ההליך.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטות בתי המשפט בעניינה של המבקשת, ודאי שלא פגם המצדיק התערבות ב"גלגול שלישי". על כן, הבקשה נדחית על שני רכיביה.