פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9697/08
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אברהם ואהבה
בקשה (שנייה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ב בחשוון תשס"ט
(20.11.08)
בשם המבקשת:
עו"ד ת' פרוש
בשם המשיב:
עו"ד ח' דיסטלפלד
החלטה
בקשה
שנייה להארכת מעצר המשיב מיום 22.11.2008 בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בת.פ 70283/07 בבית המשפט המחוזי תל-אביב.
1.
ביום 26.9.2008 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד והפרת הוראה חוקית. על פי עובדות כתב האישום, המשיב קשר קשר עם אדם נוסף לשדוד סניף בנק דואר בכפר סבא. השוד התבצע, כשהמשיב התמקם מחוץ לסניף ותפקידו היה להזהיר את שותפו בעת הצורך. לפי אישום נוסף בכתב האישום, המשיב לא מילא אחר הוראת בית המשפט המחוזי שניתנה במסגרת הליכי המעצר בתיק זה, ולא התייצב בקהילה טיפולית, לא הפקיד את הסכום שנקצב לו בקופת בית המשפט, לא התייצב בתחנת המשטרה כנדרש וכן לא התייצב לדיונים במשפטו, וזאת עד למעצרו ביום 25.5.2008.
2.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בא-כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולבקשתו הורה בית המשפט על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. לאחר הגשת התסקיר ותסקירים משלימים בהתאם להוראת בית המשפט, ולאחר שהמשיב עבר תהליך קבלה בקהילה טיפולית לצורך גמילה, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל) ביום 13.12.07 על שחרור המשיב לחלופת מעצר בקהילה הטיפולית "הדרך". כניסת המשיב לקהילה נקבעה ליום 3.2.08. דא עקא, המשיב לא התייצב לקהילה הטיפולית במועד שנקבע. בדיון שנערך בבית המשפט טען סנגורו של המשיב כי המשיב צריך לעבור טיפולי שיניים ממושכים ורק לאחר מכן יוכל להיקלט בקהילה הטיפולית. לפיכך הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בבית אימו ובפיקוחם של בת דודתו ודודו עד להחלטה אחרת. בהחלטה מיום 14.2.08 הורה בית המשפט כי המשיב יקלט בקהילה הטיפולית ביום 24.2.08, ואם לא יעשה כן עליו להסגיר עצמו באופן מידי למשטרת כפר סבא.
3.
ביום 1.4.08 הגישה המדינה בקשה לעיון חוזר לאחר שהתברר שהמשיב לא נקלט בקהילה הטיפולית, וזאת מאחר שלא התייצב שם במועד, לא המציא את התשלום הנדרש, ולבסוף התייצב כאשר הוא תחת השפעת סמים. כמו כן נטען כי המשיב לא התייצב לדיון שהיה קבוע בתיק העיקרי ליום 31.3.08. המשיב לא אותר לצורך דיון בבקשה ולפיכך הוצא צו למעצרו. ביום 25.5.08 נעצר המשיב תוך שהוא מתנגד למעצר ותוקף את השוטרים שניסו לעוצרו. ביום 23.6.08 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט קבע כי המשיב הפר את האמון שניתן בו באופן בוטה ביותר ולפיכך אין מקום להמר על ביטחון הציבור ועל המשך הליך תקין של שפיטה בשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.
4.
ביום 24.10.2008 האריך בית משפט זה (כב' השופט ח' מלצר) את מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים, וזאת לאור הערכת המבקשת כי משפטו של המשיב יסתיים בתקופה זו. בית המשפט הורה שככל שמשפטו של המשיב לא יסתיים בתקופת הארכת המעצר שניתנה, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר ולהציע חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו. בשל התמשכות משפטו של המשיב, פנתה לאחרונה באת-כוח המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר. הדיון בבקשה נקבע ליום 23.11.2008.
שמיעת הראיות במשפטו של המשיב החלה ביום 29.10.2008. נכון לעתה קבועים שני מועדי הוכחות נוספות לימים 17.12.2008 ו-24.12.2008.
5.
בבקשה, טוענת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות וחשש מובנה לשיבוש הליכי משפט. היא מציינת כי את העבירות ביצע שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. המבקשת מצביעה על עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל בין היתר מספר עבירות רכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית. אלה מעידים על כך שלא ניתן לתת במשיב אמון ולשחררו לחלופת מעצר. לטענת המבקשת משפטו של המשיב לא החל בתשעת החודשים הראשונים למעצרו בשל דחיות מטעמו ואי התייצבותו לדיונים במשפטו. המבקשת מעריכה כי די בשני מועדי ההוכחות שנקבעו כדי לסיים את פרשת התביעה.
6.
באת-כוח המשיב ציינה כי המשיב היה במעצר בלתי חוקי במשך 4 ימים וכי בית משפט זה בהארכת המעצר הראשונה קבע כי אם לא יסתיים המשפט תוך שלושים יום יוכל המשיב לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לחלופת מעצר, וכך אכן נעשה. באשר לעבירה בה מואשם המשיב טענה הסנגורית כי המשיב היה רק התצפיתן וכי שותפו ביצע את השוד עם אקדח צעצוע. לפיכך אין פה מסוכנות אמיתית. היא ביקשה לשלוח את המשיב לחלופת מעצר עם איזוק אלקטרוני בקהילה טיפולית. לטענתה יש ליתן לו הזדמנות נוספת לגמילה. הסנגורית הציגה בפני מכתב ממנהל הקהילה הטיפולית בכפר קאסם לפיו הקהילה מוכנה לקלוט את המשיב לטיפול גמילה.
7.
בהסכמת הצדדים, הוריתי ביום 20.11.08 לשירות המבחן להגיש תסקיר שיתייחס לאפשרות הטיפול שהוצעה על-ידי הסנגורית. כן ציינתי את הסכמתה של הסנגורית למחוק את הבקשה לעיון חוזר שהגישה בפני בית המשפט המחוזי על מנת למנוע כפילות הליכים. התסקיר התקבל ולפיכך הגיעה השעה להחליט בבקשה.
דין הבקשה להתקבל. המשיב מואשם בעבירות חמורות של שוד, קשירת קשר לפשע והפרת הוראה חוקית. אמנם נסיבות ביצוע עבירת השוד היו מאפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. דא עקא שהזדמנות זו ניתנה למשיב והוא בחר שלא לנצלה. המשיב הוכיח במעשיו כי אין ליתן בו אמון. הוא לא התייצב לקהילה הטיפולית, וגם כאשר התייצב באיחור עשה זאת כשהוא תחת השפעת סמים ומבלי לעמוד בהתחייבויות הכספיות למקום. התנהגות זו מלמדת על העדר נכונות אמיתית לתהליך של גמילה. לצד זאת עומד לחובתו של המשיב אף עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות מרמה ורכוש רבות, עבירות אלימות ואיומים ומספר עבירות של הפרת הוראה חוקית. במצב דברים זה היה קושי רב להורות על שחרורו של המשיב לכל חלופה שהיא. למרות זאת סברתי כי יש לנסות ולמצות עד תום את אפשרות בחינתה של חלופת מעצר והוריתי על הגשת תסקיר באשר להצעה הטיפולית שהעלתה הסנגורית בפני בדיון. אלא שמהתסקיר שהוגש לי עולה כי הקהילה הטיפולית בכפר קאסם שהוצעה על-ידי באת-כוח המשיב אינה מאושרת על-ידי משרד הבריאות והרווחה. מעבר לכך, שירות המבחן מעריך כי המשיב יתקשה לעמוד בנדרש במסגרת טיפולית אינטנסיבית וארוכת טווח ולכן לא הומלץ על שחרורו של המשיב לחלופה שהוצעה. כן צוין בתסקיר כי לא ניתן להשתלב בקהילה טיפולית בתנאים של איזוק אלקטרוני.
מדברים אלו עולה כי אין מקום לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר וכי יש להורות על הארכת מעצרו. יודגש כי נראה שמשפטו של המשיב אינו צפוי להימשך עוד זמן רב וישנו סיכוי רב כי יסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת.
אשר על כן הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך מיום 22.11.08 בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק-דין בת.פ. 70283/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט בכסלו תשס"ט (16.1208).
ש ו פ ט ת