החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9703/05 דוד אביבי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים לאחר הרשעה בדיןערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות מין והורה על מעצרו עד תום ההליכים בנימוק של אמידות ותושייה המעודדות הימלטות. בית המשפט לערעורים קיבל את הערר, קבע כי החשש להימלטות לא היה מבוסס דיו, והורה על שחרורו בערבויות כספיות מחמירות. נקבע כי מעצר אינו כלי ראשון במעלה ויש להימנע ממנו כאשר ניתן להשיג את מטרותיו בדרכים אחרות.

העובדות

המערער הורשע בעבירות מין בנשים שנעתרו להצעתו לשמש להן דוגמניות ציור. בשלב כתב האישום הוא שוחרר למעצר-בית מלא, ולאחר שנתיים לא הפר את האמון שניתן בו. לאחר הכרעת הדין הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים בנימוק של אמידות ותושייה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על מעצר העורר עד תום ההליכים לאחר הרשעתו בדין, כאשר נמצא בתנאי מעצר-בית מלא כשנתיים?
  2. 2.האם חשש להימלטות מאימת הדין המבוסס על אמידות העורר ותושייתו מצדיק מעצר?
  3. 3.האם ניתן להבטיח את התייצבות העורר באמצעות ערבויות מחמירות במקום מעצר?

הלכות

  1. 1

    השימוש במעצר לא צריך להיות ראשון הכלים, ויש להימנע ממנו כל עוד ניתן להשיג את מטרותיו בדרכים אחרות

    ״השימוש במעצר ממש לא צריך להיות ראשון הכלים בהם עושה בית-המשפט שימוש, ויש להימנע ממנו כל עוד ניתן להשיג את מטרותיו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חשש להימלטות לאחר הרשעה חייב להיות מבוסס ולא ניתן להסתמך על הנמקה כללית בדבר אמידות ותושייה

    ״אולם, חשש זה צריך להיות מבוסס, ולא מצאתי בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי הנמקה ראויה לכך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר-בית
  • ערר
  • ערבות בנקאית
  • ערבות צד ג'
  • חזקת החפות
  • הכרעת-הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

דוד אביבי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בתפ"ח 1133/03, מיום

10.10.05, לעצור את העורר עד תום ההליכים

בשם העורר: עו"ד י'

חכם

בשם המשיבה: עו"ד ז'

אריאלי

החלטה

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את העורר בביצוען של עבירות מין בנשים שנעתרו להצעתו לשמש לו דוגמניות-ציור. כתב האישום נגד העורר הוגש בחודש אוגוסט 2003, ובחודש ספטמבר של אותה שנה הוא שוחרר למעצר-בית מלא, ממנו ניתן לו היתר לצאת לצרכי עבודתו בלבד. בקשה לעיין בשנית בשאלת המעצר הוגשה על ידי המשיבה בעקבות תיקונו של כתב האישום והוספתו של אישום נוסף, אולם ההחלטה בדבר מעצר-הבית נותרה על כנה.

ביום 10.10.2005 ניתנה הכרעת-הדין בעניינו של המבקש, ובו ביום החליט בית-המשפט המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים, כשהוא מנמק זאת בכך ש"מדובר באדם אמיד, רב-תושייה, שהפיתוי לברוח מאימת הדין חזק לגביו". בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד י' חכם, מלין כנגד הנמקה זו ומוסיף, כי שולחו מצוי כשנתיים בתנאים של מעצר-בית, ואם רצה להימלט מאימת הדין היו לו הזדמנויות רבות לעשות זאת, ועובדה היא כי נמנע מכך. בא-כוח המערער הוסיף וטען, כי לעורר נכסים רבים בישראל, ובני-משפחה לא מעטים, וביניהם אמו ושניים מילדיו, ואין היגיון כי יזנח את כל אלה רק כדי למלט את נפשו.

העבירות בהן הורשע העורר אינן פשוטות כלל וכלל. עם זאת, לא נמצא בשעתו מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים, ונראה כי אין מחלוקת על כך שעד היום לא הפר העורר את האמון שניתן בו. אכן, הרשעתו בדין של נאשם יוצרת מצב חדש, הואיל ומחמיר החשש שאת מה שלא עשה עד כה (ניסיון להימלט מן הארץ), הוא יעשה עתה כאשר חזקת החפות שוב אינה עומדת לו. אולם, חשש זה צריך להיות מבוסס, ולא מצאתי בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי הנמקה ראויה לכך. לעניין זה לא נותר לי אלא לשוב ולשנן כי השימוש במעצר ממש לא צריך להיות ראשון הכלים בהם עושה בית-המשפט שימוש, ויש להימנע ממנו כל עוד ניתן להשיג את מטרותיו - ובמקרה הזה להבטיח את התייצבות העורר להמשך משפטו – בדרכים אחרות. אחת מדרכים אלו היא חיובו של העורר להפקיד ערבויות מחמירות מאלו בהן חויב עד כה, ומשהדבר לא נעשה על-ידי הערכאה הראשונה, אני מחליט לקבל את הערר, ולהורות על שחרורו של העורר ממעצר, ובלבד שיפקיד בקופת בית-המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, סכום של 150,000 ש"ח, וכן ערבות צד ג' בסכום זהה. הערבויות עליהן הוריתי בהחלטה זו תתווספנה לערבויות שניתנו בעבר על-ידי העורר.

ניתנה, היום י"ז בתשרי תשס"ו (20.10.2005).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05097030_O01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1השימוש במעצר לא צריך להיות ראשון הכלים, ויש להימנע ממנו כל עוד ניתן להשיג את מטרותיו בדרכים אחרות
  2. 2חשש להימלטות לאחר הרשעה חייב להיות מבוסס ולא ניתן להסתמך על הנמקה כללית בדבר אמידות ותושייה