בש"פ 9721/09 חמדה עאצי נ. מדינת ישראל

1.

העורר הינו אחד מבין שלושה נאשמים נגדם הוגש כתב אישום בו מיוחסת לכל אחד מן השלושה עבירה של נשיאת נשק. לנאשם הראשון מיוחסת אף עבירה של החזקת סכין ואילו לעורר מיוחסת כמו כן עבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה מיום 12.10.09 כי קיימות ראיות לכאורה לגבי העורר. כמו כן הורה בית המשפט כי יוגש תסקיר מעצר. משהוגש תסקיר נערך דיון נוסף ובעקבותיו נקבע שאין לשחרר את העורר לחלופת מעצר אלא יש לצוות על מעצרו עד תום משפטו. העורר טוען בערר כי לא קיימות ראיות לכאורה ככל שמדובר בעבירה של נשיאת נשק ובאופן חלופי משיג הוא גם על הקביעה שאין לעשות שימוש בחלופת מעצר.

2.

על פי כתב האישום נסעו שלושת הנאשמים במכונית. המכונית נעצרה על ידי ניידת משטרה. העורר הוציא את פלג גופו העליון מחוץ לרכב ונמלט. יצוין, כי העורר ישב במושב האחורי. נאשם 1 נהג ברכב ולידו ישב נאשם 2. מתחת לרכב נמצאה שקית ניילון ובתוכה ציפית. בתוך הציפית מצאו אנשי המשטרה רובה מסוג קלצ'ניקוב בלא קת, שתי מחסניות, כדורים וכובע גרב. בדלת שליד הנהג נמצא סכין. העורר התייצב בתחנת המשטרה למחרת היום. הוא העלה טענת אליבי. לדבריו הוא נמצא בביתו שעה שאנשי המשטרה עצרו את המכונית. כיום אין העורר חולק על כך שאמנם הוא נמצא ברכב ונמלט ממנו. לטענת הסניגור, לא קיימות ראיות לכאורה לעניין העבירה של נשיאת נשק.

3.

הסניגור מצביע על כך כי מן החומר עולה שהעורר הצטרף לנסיעה בשלב מאוחר. כלומר, הוא לא נמצא ברכב שעה ששני האחרים החלו בנסיעה אלא הוא נכנס לרכב עת שהשניים עצרו לו. עוד נטען כי על שקית הניילון נמצאה טביעת אצבע של נאשם 1 וכן כי הרכב הוא של הנאשם 1. הסניגור אף מפנה לדברים מסויימים שנאמרו על ידי נאשם 1 בעת שהמשטרה ערכה הקלטה סמויה של שיחה בינו ובין נאשם 2.

4.

דעתי היא, כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי קיימות ראיות לכאורה אף לגבי העורר ולא רק לגבי שני האחרים. מוכן אני לקבל כי עצם הימלטותו של העורר מן הרכב אין בה די לצורך ראיות לכאורה לגבסי העבירה של נשיאת נשק. ברם, חובה להתחשב בדברים מסויימים שנאמרו על ידי נאשם 1 בשיחה שהוקלטה. אותו נאשם אמר בהתייחס לעורר את הדברים הבאים: "שלא יעשה לנו פדיחות שלא יהרוס את הכל". דברים אלה מצביעים לכאורה על כך שלעורר היתה מעורבות גם בקשר לכלי הנשק שנתפס. כאשר מוסיפים לכך את האליבי השיקרי המסקנה המתבקשת היא שצדק בית המשפט המחוזי בקביעתו באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

5.

השאלה הנוספת היא, האם ראוי לעשות שימוש בחלופה למעצר. אף בעניין זה דעתי זהה לדעתו של בית המשפט המחוזי. מקרה של החזקת נשק שלא כדין, במיוחד כאשר מדובר ברובה מסוג קלצ'ניקוב, אינו מצביע רק על מסוכנות אלא צריך להוביל למעצר עד תום הליכים, בהיעדר נסיבות חריגות ויוצאות דופן. נסיבות כאלה לא קיימות במקרה הנוכחי.

6.

הערר נדחה.