בש"פ 9729/08 מדינת ישראל נ. סאלח כחיל

1.

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 28.11.2008 או עד למתן פסק דין בת.פ.ח 1026/08 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. דיון בעניינו של משיב 2 טרם נערך בשל בקשות דחייה מטעמו, ועל כן החלטה זו עניינה בהארכת מעצרו של משיב 1 בלבד (להלן: המשיב ).

2.

בתאריך 28.2.2008 הוגש נגד המשיב ואחרים כתב אישום בן שלושה אישומים, המייחס למשיב 1 עבירה של חבלה חמורה. לפי עובדות כתב האישום, המתלונן חב חוב כספי בסך 7,000 ₪ לקבלן בשל עבודות שביצע בביתו של המתלונן. המשיב 1 התקשר אל המתלונן וביקש להיפגש עימו. המתלונן הסכים, והמשיב הגיע עם אדם נוסף לפגוש במתלונן מחוץ לביתו. המשיב דרש מן המתלונן סכום של 14,000 ₪ בשל החוב האמור לקבלן, ואילו המתלונן סרב והסתובב. או אז שלף המשיב סכין ושיסף באמצעותה את צווארו של המתלונן, דקרו בכתפו ונמלט מהמקום.

3.

במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים כנגדו. יצוין כי בין לבין תוקן כתב האישום, באופן שאינו נוגע למשיב. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ג' נויטל) קבע כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בעבירה המיוחסת לו, אך בעוצמתן יש חולשה. לפיכך הורה בית המשפט לשירות המבחן על הכנת תסקיר מעצר, אשר הוגש רק כעבור חודשיים ימים. התסקיר הצביע על רמת מסוכנות גבוהה של המשיב. תסקיר משלים שהתקבל כשבועיים מאוחר יותר קבע כי המסוכנות של המשיב גבוהה, וכי אין בחלופת המעצר שהציע המשיב כדי לאיין את הסיכון הנשקף ממנו. בקשת המשיב לקבלת תסקיר משלים נוסף נתקבלה. תסקיר המעצר השלישי כלל המלצה שלא לשחרר את המשיב, אך המליץ על הפניית המשיב לבדיקה פסיכיאטרית. בית המשפט הותיר למשיב להציע חלופה אחרת. המשיב הגיש הצעה נוספת אשר לא הומלצה על ידי שירות המבחן, חזר בו, וביקש להציע חלופה נוספת. בית המשפט נעתר לבקשה אך הדגיש כי על החלופה להיות מרוחקת מעל 50 ק"מ מאיזור יפו. תסקיר מעצר חמישי שלל חלופת מעצר שהוצעה בכסייפה, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשות לדחית את הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים, שישי במספר, אשר בחן חלופת מעצר בבית המשיב שביפו. דיון נוסף בעניין חלופת המעצר נקבע לחודש דצמבר.

4.

מבחינת מהלך הדיונים בתיק העיקרי, טרם הוגשו תשובות ההגנה לכתב האישום, וארבעה מועדי הוכחות נקבעו לחודשים פברואר – מרס. משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב לא בא על סיומו, מבקשת המדינה כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים.

5.

לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב רבה, והיא נגזרת מחומרת המעשה המיוחס לו ומנסיבות ביצועו – חובו של המתלונן כלפי אדם אחר. לטענתה, מסוכנותו של המשיב מתחזקת נוכח עברו הפלילי הכולל עבירות קודמות בעבירות סמים, רכוש, אלימות, שבל"ר ואיומים, בגינם אף ריצה מאסרים בכלא. כן מפנה המבקשת לתסקירי שירות המבחן, אשר לא הצליחו לאתר חלופת מעצר מתאימה למשיב. המבקשת גורסת כי בית המשפט המחוזי יבחן אפשרות לשחרור לחלופת מעצר בדיון הקבוע בדצמבר, ולפיכך אין מקום להורות על שחרורו בשלב זה.

6.

סנגורו של המשיב טוען כי אין להאריך את מעצרו של המשיב, כאשר אחד השיקולים הצריכים לעניין הוא חלוף הזמן למן מעצרו ועד למועד המתוכנן לקיום דיוני ההוכחות. הסנגור מצביע על כך שהמשיב נעצר בעבר ביחס לאירועים נשוא כתב האישום, שוחרר והתייצב לחקירות, וטוען כי יש מקום לבחון חלופת מעצר עבור המשיב באזור מגוריו. הסנגור גורס כי תסקיר שירות המבחן שלילי ביחס למשיב משום שהמשיב כופר בהאשמות נגדו, ולא בשל מסוכנות של ממש מצד המשיב.

7.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטת הערכאה דלמטה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המדינה.

למשיב מיוחסת עבירה חמורה, המעידה על מסוכנות בלתי מבוטלת. לפי המתואר בכתב האישום, המשיב חתך אדם ושיסף את גרונו בעבור עניין לא לו. עברו הפלילי, הגם שמתרכז במעשים שבוצעו לפני מספר שנים, מחזק אף הוא את החשש מפני הפגיעה האפשרית בשלום הציבור. בנוסף, מדובר בהארכת מעצר ראשונה לאחר תשעה חודשים. אכן, ההליכים בתיק מתמשכים וטרם החלו דיוני ההוכחות, אולם חלק נכבד מן הדחיות בתיק התבצעו לבקשת המשיב. לכן, באיזון הכולל בשלב זה בין חירות הנאשם לביטחון הציבור, נוטה המשקל לטובת השארת המשיב במעצר. יחד עם זאת, לא נעלמה מעיני קביעת בית המשפט המחוזי כי יש לבחון חלופת מעצר עבור המשיב. מצב הדברים הרצוי הוא שמרגע שמצא בית המשפט כי ניתן לבחון את שחרור הנאשם לחלופת מעצר, תימצא חלופה אפשרית תוך פרק זמן סביר. יחד עם זאת, המצב המצוי הוא ששירות המבחן הגיש שישה תסקירי מעצר שונים, ובאף לא אחד מהם נמצאה חלופה מתאימה לאיון מסוכנותו של המשיב. במקרה דנן, כאשר קיים חשש לשלום הציבור ולביטחון המתלונן; כאשר מדובר בהארכת המעצר הראשונה; וכאשר המאמצים לאיתור חלופת מעצר ראויה בעיצומם, לא ראיתי לנכון להורות על שחרור המשיב.

על כן הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים החל מיום 28.11.2008 או עד למתן פסק דין בת.פ.ח 1026/08, לפי המוקדם.

אין באמור כדי לשלול את בחינת הדברים בעיתה על ידי בית המשפט המחוזי, בדיון הקבוע בפניו.