בש"פ 9770/02 יניב לב ארי נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית משפט השלום בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים כלפי אשתו, בכך שכיוון אליה אקדח. בית משפט השלום (כבוד השופט י' ברקלי), בהחלטתו מיום 13.11.02, ציוה לשחרר את העורר בתנאי שיימצא ב"מעצר בית" בבית אמו וכן הטיל עליו ערובות כספיות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' נאור), דן בעררה של המשיבה על השחרור וכן בעררו של העורר על עצם קביעתם של תנאי שחרור, ודחה את העררים, אגב הוספת תנאי נוסף לשחרור והוא "שהנאשם לא ייצור שום קשר, בין במישרין ובין בעקיפין עם אשתו".

העורר ערר על ההחלטה.

2.עיינתי בנימוקים המפורטים בהודעת הערר וכן בנימוקים שהעלה בא כוח העורר בדיון לפני. סבורני שבידי התביעה ראיות לכאורה די הצורך – כמפורט בהחלטתו של בית משפט השלום – ולפיכך דין טענתו של בא כוח העורר בענין זה להדחות. אשר לבקשתו החילופית – לבטל את התנאי שהוסיף בית המשפט המחוזי – נראה לי שענין זה יש לבררו בבית משפט השלום, במסגרת בקשה לעיון חוזר, אחרי שיוגש לעיונו תסקיר של שרות המבחן, או חוות דעת מקצועית אחרת, בדבר מצב יחסיהם העכשוי של בני הזוג, לרבות, כל מסמך אחר שיש בו כדי להאיר נושא זה.

3. הערר נדחה.