בש"פ 978/06 הילה מלכה נ. מדינת ישראל

בפני ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט א' יעקב), בתיק ב"ש 20185/06 מיום 30.1.2006, אשר לפיה תישאר העוררת במעצר עד לעריכת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינה.

כנגד העוררת הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום, המייחס לה ולנאשם נוסף (להלן: הנאשם האחר) עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 449(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הבאת אדם לעיסוק בזנות, לפי סעיף 202 בצירוף סעיף 203(ב)(1) לחוק העונשין; עבירה של סרסרות למעשי זנות, לפי סעיף 199(א)(2) לחוק העונשין ועבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, הנאשם האחר והעוררת קשרו קשר להבאתן של שתי נשים (להלן: המתלוננות) לכדי עיסוק בזנות, באמצעות שימוש באיומים ותוך נטילת חלקם בכספי האתנן שניתנו למתלוננות במסגרת עיסוקן בזנות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בקשה למעצרם של העוררת והנאשם האחר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. בהחלטתו מיום 30.1.2006, קבע בית-המשפט המחוזי, כי הוריה של העוררת, אשר הוצגו בפניו כחלופה למעצרה, עשו עליו רושם מצוין, אולם קבע, כי יש לערוך בעניינה תסקיר מעצר בטרם תשוחרר לחלופת מעצר, ודחה את הדיון בעניינה ליום 12.2.06.

מכאן הערר שבפני.

לטענת בא-כוח העוררת, שגה בית-המשפט המחוזי משקבע, שיש לקבל תסקיר מעצר בעניינה. לטענתו העוררת הינה בחורה צעירה, ללא כל מעורבות פלילית קודמת ועל כן אין צורך להשאירה במעצר עד לקבלת תסקיר שירות המבחן. כן טוען בא-כוח העוררת, כי חלקה של העוררת במעשים המתוארים בכתב האישום היה קטן ורובם המכריע בוצע על-ידי הנאשם האחר.

מנגד, טוענת באת-כוח המשיבה, כי אין להקל ראש בחלקה של העוררת במעשים המתוארים בכתב האישום. לאור זאת, טוענת באת-כוח המשיבה, לא ראוי לשחרר את העוררת לחלופת מעצר, בטרם ייערך בעניינה תסקיר של שירות המבחן.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות על שחרורה של העוררת ממעצר עד לדיון בעניינה ביום 12.2.06.

מבלי לגרוע בחומרתן של העבירות בהן מואשמת העוררת, דומני שיש מקום לנקוט בעניינה בצעד מלפנים משורת הדין. מדובר בבחורה צעירה, בת 21, ללא כל עבר פלילי, אשר נקלעה לאורח חיים פסול, בהשפעתו של הנאשם האחר. בשלב זה, בו אין מדובר עדיין בהטלת עונש על העוררת, אלא אך בשלב ראשוני בלבד, נראה, כי ראוי שלא להשאירה במעצר מאחורי סורג ובריח לתקופה העולה על הנדרש.

לאור התרשמותו החיובית של בית-המשפט המחוזי מחלופת המעצר בבית הוריה של העוררת ולאור נסיבותיה האישיות של העוררת, ראוי היה לשחררה ממעצר, ולא להשאירה במעצר עד קבלת התסקיר בעניינה.

סוף דבר, אני מקבל את הערר. התיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, על מנת להחליט בעניין שחרור העוררת לחלופת מעצר, בתנאים אותם ייקבע, עד לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינה.

בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע את הדיון בפניו למחר 8.2.06.