בש"פ 9840/09 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בפניי שתי בקשות להארכת מעצר של שלושה נאשמים העומדים לדין על פי כתב אישום אחד. בקשה אחת מתייחסת לנאשמים 1 ו-3 בכתב האישום ואילו הבקשה האחרת מתייחסת לנאשם 2. הבקשות הוגשו בנפרד, שכן הנאשם 2 היה קטין בעת ביצוע המעשים המפורטים בכתב האישום. הבקשה לגבי השניים הינה בקשה ראשונה להארכת מעצר. בימים הקרובים יחלפו 9 חודשים של מעצר לגבי שני אלה. לגבי הקטין עסקינן בבקשה שלישית להארכת מעצר.

2.

כתב האישום שהוגש נגד השלושה מייחס לכל אחד מהם עבירות של ניסיון לרצח והחזקת סכין. על פי המתואר בכתב האישום, הגיע אדם מסוים, שהינו תושב זר הלומד קולנוע בארץ, ליער השלום. שלושת הנאשמים ואדם נוסף תפסו אותו והנאשם 1, כך לפי הנטען, שיסף את גרונו. לאחר מכן הארבעה היכו את אותו אדם ונאשם 1 ניסה שוב לשסף את גרונו. הנפגע הצליח להימלט. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה של המדינה להארכת המעצר עד תום ההליכים.

3.

מתברר, כי שמיעת הראיות הסתיימה ביום 16.11.09. התיק קבוע לסיכומים ליום 3.1.2010. בעניינו של הקטין, מדובר כאמור, בבקשה שלישית להארכת המעצר. בדיון בבקשה הראשונה להארכת המעצר, הורה בית משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור) להאריך את המעצר אלא שנקבע כמו כן, כי יוגש תסקיר של שירות המבחן. הענין הובא בפני בית המשפט המחוזי אשר אימץ את המלצתו של שירות המבחן והורה על שחרור למעצר בית בבית דודו של הקטין. המדינה הגישה ערר לבית משפט זה. הערר נתקבל ביום 3.11.09 (על ידי חברתי השופטת א' חיות). בהחלטה נקבע בין היתר כי קיים חשש של הימלטות מן הדין "בשל הנגישות הקיימת מבית הדוד אל שטחי הרשות הפלסטינית". לאחר מכן הוגשה בקשה נוספת של המדינה להארכת מעצרו של הקטין ובית משפט זה נעתר לה ביום 11.11.09.

4.

כפי שצוין, שמיעת הראיות במשפט נסתיימה ועתה נותר להביא את הסיכומים ולאחר מכן תידרש כמובן הערכאה הדיונית ליתן את הכרעת הדין. על רקע המעשה החמור המיוחס לכל השלושה ובהתחשב בכך שסופו של המשפט, כך נראה, אינו רחוק, נראה לי להיעתר לבקשה ככל שמדובר בנאשמים 1 ו-3. אשר לקטין: הכללים בעניין הארכת מעצר של קטין שונים כיום בעקבות תיקון 14 של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. נראה שזו הסיבה שבעת שנדונה הבקשה הראשונה להאריך את המעצר הוחלט כי יוגש תסקיר. בסופו של דבר הקטין לא שוחרר בשל כך שהחלופה לא נמצאה ראויה. נאמר לי על ידי סניגורו של הקטין כי כיום קיימת חלופה אחרת. לאור העובדה שבפעם הראשונה בה נדונה בקשת ההארכה הוחלט לבקש תסקיר נראה לי כי ראוי שגם לעת הזו יתבקש תסקיר נוסף על מנת שתיבחן האפשרות לשחרור לחלופה.

5.

אשר על כן, הנני מחליט להורות על הארכת מעצרם של הנאשמים 1 ו-3, הם המשיבים בבש"פ 9840/09, ב-90 ימים, החל מיום 24.12.09 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 617/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים לפי המוקדם. אשר לקטין, הוא המשיב בבש"פ 9842/09, הנני מחליט להאריך את מעצרו ב-45 ימים החל מיום 22.12.09. שירות המבחן יגיש תסקיר נוסף בעניינו ובית המשפט המחוזי יבחן על יסוד התסקיר אפשרות של שחרור לחלופה.

התסקיר יוכן תוך 14 ימים.