בש"פ 9855/05 מדינת ישראל נ. מוהנד בן מוחמד אבו לטיפה(המכונה אמיר)

1.ערר של המדינה על סירובו של בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בו יוחסו לו עבירות של הדחה בעדות (בדרך של איומים), הטרדת עד, איומים ושיבוש מהליכי משפט. על פי כתב האישום, אחיו של המשיב, מוטי שמו, נעצר עד תום ההליכים והוגש נגדו כתב אישום על עבירה של ניסיון לשוד ופציעה בנסיבות מחמירות וכן הדחה בחקירה. בתיק הנוגע למוטי ישנן שתי עדות. המשיב הגיע אל העדות השוהות במכון ליווי, מצא אחת מהן, השאיר את חברו טארק בסלון כדי לשמור שאף אחד מהנוכחים לא ישתמש בטלפון ולא יצא מהמכון, ויצא עם אותה עדה אל המרפסת. הוא הודיע לעדה כי הוא יעשה הכל כדי שמוטי לא יכנס לכלא אך "בינתיים" לא יעשה לה דבר מאחר והוא מרחם עליה ויש לה ילדים. המשיב הורה לעדה להעיד בבית המשפט שהיא מכירה את מוטי רק כלקוח של המכון ועוד דרש ממנו למסור את תוכן דבריו לעדה האחרת.

3.די בדברים האמורים עד כה כדי להראות שהמשיב מועד לשבש מהלכי משפט. בדרך כלל לא נתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בנושא מעצרים ושחרורים אך בענין זה יש להורות על מעצר לפחות עד סיום עדותן של שתי העדות הנזכרות בערר זה. העדות זכאיות להעיד כשהן משוחררות מפחד ואיומים של העורר.

5.אני מורה על מעצרו של העורר עד סיום ההליכים ואולם סיום עדותן של שתי העדות יכול להוות נסיבה חדשה שתאפשר פניה בבקשה לעיון חוזר. הפרקליטות מתבקשת, לזמן את שתי העדות האמורות כעדות תביעה ראשונות למועד ההוכחות הראשון שיקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

6.הערר מתקבל במובן עליו עמדתי.