בש"פ 9860/05 סאמר קראעין נ. מדינת ישראל

1.ערר זה נסוב על כך שבית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לטענת העורר היה ראוי להפנות את העורר בשלב זה לבדיקות לקראת הליך גמילה. בקהילה הטיפולית "אלפטאם". אם יימצא העורר מתאים יש לשלוח אותו לטיפול ולא למעצר.

2.העורר ואחר מואשמים בכך שקשרו קשר לשדוד מונית מבעליהן כדי להעבירן לתחומי הרשות הפלסטינאית. בחמישה מקרים התחזו השניים לנוסעים, הובילו את נהגי המוניות למקומות שנקבעו מראש, ותוך אלימות שדדו את המוניות. בנוסף מיוחסות להם שתי עבירות של ניסיון שוד בחבורה, עבירת גניבה ושתי עבירות של מסחר בכלי רכב גנובים.

3.בית המשפט המחוזי הורה, לבקשת הסניגורים, על קבלת תסקיר מעצר. שירות המבחן המליץ לשלוח את העורר לטיפול גמילה, אך בית המשפט הורה למרות ההמלצה, על מעצר עד תום ההליכים.

4.בית המשפט ציין על יסוד תסקיר המעצר כי העורר השתלב בעבר בתוכנית טיפולית היה נקי מסמים אולם לאחרונה מעד. התמונה המצטיירת מהתסקיר ומהטענות ששמעתי היא כי אכן היה העורר בטיפול גמילה שלא הצליח, ולקראת מעצרו החל בהכנות למסגרת גמילה אחרת. אי אפשר לומר כי מעצרו קטע טיפול ואף אין מדובר במעידה אחת אלא בשלל עבירות המסוכנות לשלום הציבור. נוכח דרגת המסוכנות המשתקפת מן המעשים אף אני סבורה שאין מנוס מהחזקתו של העורר במעצר. לטיפול גמילה יהיה מקום רק אם יורשע העורר ויישלח למאסר.

5. הערר נדחה.