בש"פ 9869/05 עלי גתית נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת מעצר עד סיום ההליכים. העורר הואשם בהחזקת נשק ותחמושת, נשיאה והובלה של נשק ותחמושת וירי באזור מגורים. הירי, כך צויין, היה בחתונה בה השתתף העורר. אין חולק על כך שהעורר החזיק אקדח, 430 כדורי תחמושת לאקדח, 3 מחסניות לאקדח, 106 כדורי תחמושת לרובה, נרתיק לאקדח וספריי לניקוי נשק. בעובדות אלה הודה העורר בתשובתו לאישום.

2.המאשימה טוענת, בנוסף, כי באקדח נעשו בתקופת ההחזקה מעשי רצח וארבעה ניסיונות רצח. ההגנה טוענת, כאן ובבית המשפט המחוזי, כי עניין זה אינו רלוונטי. לצורך הדיון בפני, אתעלם מסעיף 3 לכתב האישום.

3.על עובדת ההחזקה, אין מחלוקת. אלא שההגנה טוענת שההחזקה לא היתה לצורך שימוש מזיק בנשק ובתחמושת, אלא לצורך הגנה עצמית. הוזכרו ארועים בעברו של העורר בהם נורה, או שניסו להתנכל לו בדרכים שונות. מכאן מבקשת ההגנה להסיק שסיבת החזקת התחמושת היתה הגנה עצמית בלבד. היריות בחתונה מפריכות עניין זה במידה מסויימת, אם כי אין זה ארוע בו נעשה בנשק שימוש פוגע.

4.תמימת דעים אני עם הערכאה הראשונה, אשר הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. קיימת עילת מעצר של מסוכנות. מדובר בהחזקה לתקופה ממושכת וכמות מרובה מאוד של תחמושת המספיקה, לכאורה, ל"הגנה עצמית" לתקופה ארוכה ביותר. נתתי דעתי לנסיבות האישיות של העורר, כמפורט בתסקיר, ובטענות על-פה ששמעתי ואיני סבורה שיש מקום להתערב בהחלטתה של הערכאה הראשונה.

5. הערר נדחה.