פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9869/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
גטהון ווסה
בקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ו בכסלו התש"ע (13.12.09)
בשם המבקשת:
עו"ד דפנה פינקלשטיין
בשם המשיב:
עו"ד זאב וישנייא
החלטה
1.
המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הוא מואשם בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, חבלה בכוונה מחמירה ומעשה העלול להפיץ מחלה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. משהמשפט לא הסתיים תוך תשעה חודשים של מעצר ביקשה המדינה כי המעצר יוארך. בית משפט זה הורה בשלוש הזדמנויות קודמות להאריך את המעצר. בשתי הפעמים הראשונות נעשה הדבר בהסכמת המשיב. הבקשה הנוכחית הינה בקשתה הרביעית של המדינה להארכת המעצר.
2.
לפי הנטען בכתב האישום, ביצע העורר מעשה אינוס ומעשים מגונים שעה שהוא סובל ממחלה קשה שעלולה להביא להדבקה בעת קיום יחסי מין. על פי הנטען בכתב האישום, האינוס בוצע בלא שהמשיב השתמש באמצעי הגנה וזאת על אף בקשתה של המתלוננת, שמכל מקום לא הסכימה למעשים.
3.
לפני בית המשפט המחוזי הובאו שני תסקירי מעצר. השורה התחתונה של התסקירים היא ששירות המבחן נמנע ממתן המלצה כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר. השירות בחן אפשרויות שונות, כולל שימוש באיזוק אלקטרוני, אך על פי עמדתו של השירות קיים ספק לגבי יכולתו של המשיב להתמיד במעצר בית לאורך תקופה ארוכה וכמו כן הועלו ספקות לגבי הגורמים שהוצעו כמפקחים.
4.
אשר להתנהלותו של המשפט טענה המדינה, כי צפוי שפרשת ההגנה תבוא לסיומה ביום 21.12.09 וכן נאמר לי כי הסיכומים אמורים להיות מוצגים בפני בית המשפט ביום 3.1.2010. המבקשת טענה כי התמשכותו של המשפט נעוצה בהתנהלות של ההגנה. ההגנה טענה מצידה היא, כי עקב מחדלים של המשטרה או התביעה התגלה רק בשלב מאוחר כי הודעה שמסר המשיב הוקלטה וכך אף עימות בו השתתף. על פי הנטען, הדבר נתגלה רק בחקירה של חוקר משטרה ביום 6.9.09. הסניגור המלומד טען כי רק לפני ימים ספורים קיבל את התמלילים של ההודעה והעימות. אין זה המקום לברר בצורה מעמיקה למי מיוחסת אחריות גדולה יותר להימשכותו של המשפט, האם לתביעה או להגנה. מוכן אני להניח שההתנהלות הלא תקינה, בהנחה שהיתה כזו מצד זה ומן הצד האחר, מקזזת האחת את האחרת. בסופו של דבר שלושה שיקולים מרכזיים מובילים אותי למסקנה שיש מקום להיעתר לבקשה: ראשית, נראה כי המשפט עומד לקראת סיומו. שנית, העבירות המיוחסות למשיב הינן בעלות חומרה חריגה. שלישית, התסקירים של שירות המבחן מלמדים כי חלופה על דרך מעצר בית אינה מתאימה ואינה ראויה.
5.
לפיכך הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל ביום 19.12.09, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1135/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ו בכסלו התש"ע (13.12.09).
ש ו פ ט