החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9896/03 מדינת ישראל נ. רחמים אהרוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשת המדינה להארכת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הארך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים לאחר שהמשפט לא הסתיים בתקופת ההארכה הקודמת. ההחלטה התבססה על מסוכנות העבירות, החשש להימלטות מהדין ועל הרשעות קודמות. נשקלו גם התמשכות ההליך בשל אופיו הבינלאומי וגילו ומצב בריאותו של המשיב.

העובדות

למשיב יוחס כתב אישום בעבירות סמים, בהן קשירת קשר לייצא כדורי אקסטזי מבלגיה לארצות הברית ושיבוש מהליכי משפט. המשפט התמשך בשל האופי הבינלאומי של הפרשה, לרבות עדים מארצות הברית. המשיב בן 64 וטען למצב בריאותי קשה ולהתמשכות היתרה של ההליך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים כאשר המשפט התמשך מעבר לתקופת המעצר הקודמת?

הלכות

  1. 1

    החשש להימלטות מהדין והמסוכנות הנובעות מאופי העבירות ומהרשעות קודמות מצדיקים הארכת המעצר, גם לנוכח התמשכות המשפט.

    ״לכך מתווסף החשש כי יימלט מן הדין כפי שניסה לעשות בטרם נעצר המושתת גם על הרשעותיו הקודמות בעבירות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • עד תום ההליכים
  • מסוכנות
  • חשש להימלטות
  • שיבוש מהליכי משפט
  • החזקת סם מסוכן
  • נסיון ליצוא סם מסוכן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9896/03

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

רחמים בן אברהם אהרוני

בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –

מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ט"ו בחשון

שתס"ד (10.11.03)

בשם המבקשת: עו"ד אורי

כרמל

בשם המשיב: עו"ד אבי

חימי

החלטה

1.על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו, בנוסחו המתוקן, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, נסיון ליצוא סם מסוכן, עסקה אחרת בסם מסוכן ושיבוש מהליכי משפט. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, קשר המשיב קשר עם אחרים לייצא כמות גדולה של כדורי M.D.M.A. ("אקסטזי") מבלגיה לארצות הברית, שם התכוונו לסחור בהם. המעורבים בפרשה תכננו להטמין את הסמים בתוך שולחנות לליטוש יהלומים ולשלוח את השולחנות מבלגיה לארצות הברית. עוד ניסה המשיב לשבש מהלכי משפט בקשר לפרשה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 21.1.03, ציוה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חודשים האריכה חברתי הנכבדה, השופטת מ' נאור, בהחלטתה מיום 25.8.03, את תקופת המעצר בתשעים ימים נוספים. משלא נסתיים המשפט תוך תקופת ההארכה מבקשת עתה המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים.

2.אך למותר להרבות בדברים על מסוכנותו של המשיב העולה מאופיין של העבירות שבהן מדובר. לכך מתווסף החשש כי יימלט מן הדין – כפי שניסה לעשות בטרם נעצר – המושתת גם על הרשעותיו הקודמות בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית והשמדת ראיות. גוון מיוחד של חומרה נוסף לכל אלה בשל כך שהמשיב עשה את המעשים המיוחסים לו בתקופה שבה היה אסיר ברשיון בעקבות הרשעתו בשנת 1984 בעבירת רצח.

כנגד טעמים אלה, המצדיקים הארכה של תקופת המעצר, עומדת התמשכותו היתרה של המשפט - עד כה, וכנראה גם בעתיד - כך שתחרוג מגבולות תקופת ההארכה; שעל כך בעיקר סמך בא כוח המשיב את התנגדותו לבקשה להארכת המעצר. עוד ביקש בא כוח המשיב להביא בחשבון לזכות המשיב את גילו המבוגר - כבן 64 שנים - ואת מצב בריאותו: מחלת לב, סכרת ולחץ דם גבוה.

3.שקלתי וחזרתי ושקלתי את האינטרסים המתנגשים: ההגנה על הצבור וההגנה על זכותו החוקית של המשיב. בסופו של דבר, ולמרות שחלפה תקופה כה ממושכת מאז נעצר המשיב, הגעתי לכלל מסקנה שיש להאריך את תקופת המעצר. כפי שעולה מן החומר שהובא לעיוני ומדברי בא כוח המדינה נגרמה התמשכותו של המשפט בשל אופיה הבינלאומי של הפרשה, שהצריך העדת עדים מארצות הברית באמצעות "וידאו-קונפרנס", נסיעות לחו"ל ותאומים מסובכים. גם החשש להימלטותו של המשיב אינו חשש של מה בכך, משום שאם יורשע בדינו צפוי הוא להפקעת השחרור המותנה של 9 שנים שבו זכה בזמנו, מלבד העונש הנוסף שיושת עליו.

4.סוף דבר, אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל ביום 12.11.03 או עד מתן פסק הדין בת.פ.ח. 40345/02 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ט"ו בחשון תשס"ד

(10.11.03).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1החשש להימלטות מהדין והמסוכנות הנובעות מאופי העבירות ומהרשעות קודמות מצדיקים הארכת המעצר, גם לנוכח התמשכות המשפט.