בש"פ 9919/08 מדינת ישראל נ. תאמר טרשה

בכתב אישום שהוגש בחודש נובמבר 2003 נגד המשיב, תושב רצועת עזה, יוחסו לו מספר אישומים. נטען, כי בשנת 2003 הוא נעתר להצעתו של פעיל בארגון הטרור "גדודי חללי אל אקצא" להצטרף לארגון. במהלך שנת 2004 הכין המשיב בין 10 ל-20 מטעני חבלה, לאחר שקיבל הדרכה לכך. את מטעני החבלה הטילו המשיב ואחרים לעבר כוחות צה"ל. בשנים 2005 ו-2006 ירו המשיב ואחרים טילים לעבר ישראל, ובחודשים מאי ואוגוסט הניחו המשיב ואחדים מחבריו מטעני חבלה על צירים בהם נעו כוחות צה"ל. בגין עובדות אלו יוחסו למשיב, בין היתר, עבירות של מגע עם סוכן חוץ, יצור נשק, ניסיון לרצח, מתן שירות להתאגדות אסורה ועוד.

בעקבות הגשתו של כתב האישום, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ומאז הוארך המעצר פעמים אחדות מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. הבקשה שבפני היא השביעית מסוגה.

המייחד תיק זה היא העובדה שעד היום לא נשמע ולו עד תביעה אחד, ולתוצאה זו תרמו חילופי הסנגורים ומשא ומתן שקיימו הצדדים. משהתברר כי אותו משא ומתן לא נשא פרי, קבע בית המשפט המחוזי שלושה מועדים, בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009, לשמיעתן של הראיות, ונוכח ההערכה כי מדובר במשפט שאינו מורכב, לא נותר אלא לקוות כי ההליכים יסתיימו במהלך תקופת המעצר המתבקשת עתה. אכן, מעצר ממושך, וכזהו מעצרו של המשיב, עשוי להטות את הכף לזכותו של נאשם להתהלך חופשי, אולם מתוך העובדות הנטענות בכתב האישום עולה כי מהמשיב נשקפת סכנה חמורה לציבור, ועניין זה לבדו מחייב להוסיף ולהחזיק אותו מאחורי סורג ובריח.

לפיכך, מוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים, שתחילת מניינם ביום 9.12.08 או עד למתן פסק הדין בת.פ.ח. 1138/06 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם שביניהם.