החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9927/08 מדינת ישראל נ. סולימאן אבו עמאר

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) על ידי בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת המדינה להארכת מעצרו של משיב שנאשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר והסעה שלא כדין. בית המשפט הכיר בכך שהמעצר ממושך והשהוי נובע מעומס ביומנו של בית המשפט המחוזי, אך קבע כי חומרת המעשים והסכנה לציבור מצדיקות הארכת המעצר ב-60 ימים. נקבע כי יש לערוך מעקב תכוף יותר אחר התקדמות ההליך.

העובדות

המשיב עומד לדין בשלוש עבירות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסעה שלא כדין. על פי כתב האישום, הסיע שוהים בלתי חוקיים ובעת שנדרש לעצור נמלט בנסיעה מהירה עד למעצרו לאחר מרדף. כתב האישום הוגש ב-3.3.08 ונשמעו בו שמונה עדים, וחלפו כ-9 חודשים מאז הגשתו כשהמשיב נותר עצור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב בהמשך להליך הפלילי שנפתח נגדו, לאור משך המעצר והשהוי בסיום ההליכים?
  2. 2.האם משך הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום מצדיק שחרור המשיב לאור הוראת סעיף 61 לחוק?

הלכות

  1. 1

    למרות משך המעצר הממושך והשהוי בהליכים, חומרת המעשים המיוחסים לנאשם והסכנה שבהם לציבור מצדיקים את הארכת מעצרו, תוך קביעת מעקב תכוף יותר אחר התקדמות ההליך.

    ״לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות הגעתי לכלל מסקנה כי טרם הגיעה השעה להורות על שחרור המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • סעיף 61
  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • הפרעה לשוטר במילוי תפקידו
  • הסעה שלא כדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9927/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

סולימאן אבו עמאר

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ג' בכסלו התשס"ט

(30.11.08)

בשם המבקשת:

עו"ד דותן רוסו

בשם המשיב:

עו"ד קובי סודרי

החלטה

המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של שלוש עבירות – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסעה שלא כדין. נטען, כי בתאריך 24.2.08 הסיע המשיב שוהים בלתי חוקיים, ומשנדרש על ידי שוטרים לעצור הוא נמלט בנסיעה מהירה עד שנעצר לאחר מרדף ממושך.

כתב האישום הוגש ביום 3.3.08, ובמהלך שתי ישיבות שקוימו בחודשים ספטמבר ונובמבר 2008, נשמעו 8 עדים. בית המשפט המחוזי קבע שני מועדי דיון נוספים בחודש ינואר 2009. עתה משחלפו 9 חודשים מאז הוגש כתב האישום, עותרת המדינה להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר-הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, ולכך מתנגד בא-כוח המשיב.

המשיב עצור תקופה ממושכת, ונראה כי השהוי בסיומם של ההליכים נובע מיומנו העמוס של בית המשפט המחוזי. עם זאת, הכל כפופים להוראת המחוקק לפיה יש לסיים את ההליכים במועד אותו הוא קצב בסעיף 61 לחוק, שאם לא כן תהא הנטייה להכריע את הכף לזכות הנאשם להתהלך חופשי, תוך העדפתה על פני שיקולים אחרים. הפן האחר של הסוגיה הטעונה הכרעה הוא, כמובן, חומרתה המופלגת של ההתנהגות המיוחסת למשיב, והסכנה הטמונה בה לכלל הצבור. לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות הגעתי לכלל מסקנה כי טרם הגיעה השעה להורות על שחרור המשיב, אולם יהיה צורך לקיים מעקב תכוף יותר אחר התקדמות ההליך.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 ימים, שתחילת מניינם ביום 3.12.08 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 8044/08 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, ד' בכסלו

התשס"ט (01.12.08)

.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1למרות משך המעצר הממושך והשהוי בהליכים, חומרת המעשים המיוחסים לנאשם והסכנה שבהם לציבור מצדיקים את הארכת מעצרו, תוך קביעת מעקב תכוף יותר אחר התקדמות ההליך.