בש"פ 9948/01 מדינת ישראל נ. נאסים אלפקיר

לפניי בקשה מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים מעבר לתשעה חודשים.

המשיב עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין. עם הגשת כתב האישום נגדו, הורה בית המשפט המחוזי לעוצרו עד לתום בירור משפטו. בשל קשיים בנושא ייצוגו של המשיב על-ידי סניגור, התעכבה פתיחת המשפט.

ביום 6.11.01 קוימה הישיבה הראשונה לשמיעת ראיות ובתאריך 27.11.01 קוימה ישיבה נוספת לשמיעת ראיות. בשתי הישיבות הללו השמיעה התביעה את כל עדיה, למעט אחד מעדיה, שלגביו נטען שהוא עד הראייה היחיד להתרחשות שבעטיה קיפח המנוח את חייו. את העד הזה לא עלה בידי התביעה להשמיע מאחר ונכשלו ניסיונותיה לאתרו ולהביאו לעדות באיזו משתי הישיבות שהתקיימו. לבקשת התביעה נקבעה תזכורת ליום 11.12.01, וכשהוברר כי גם עד למועד זה לא עלה בידי התביעה לאתר את העד החסר, העניק לה בית המשפט המחוזי ארכה בת שלושים ימים נוספים לצורך איתורו. התיק קבוע עתה לתזכורת נוספת לפני בית המשפט המחוזי ליום 17.01.02.

תשעת חודשי מעצרו של המשיב עומדים לפוג ביום 22.12.01 והתביעה מבקשת להאריך את מעצרו בשלושים ימים נוספים, זאת כדי לאפשר לה לאתר את עד התביעה החסר בעוד המשיב נתון במעצר. בא-כוח התביעה הבהיר כי אם עד ליום 17.1.02 יאותר העד, בכוונת התביעה להגיש לבית משפט זה בקשה להארכה נוספת של המעצר. מאידך, אם לא יעלה בידי התביעה לאתר את העד, יתבקש היועץ המשפטי לממשלה על-ידה לעכב את ההליכים במשפטו של המשיב עד לאיתורו של העד. הסניגור המלומד התנגד לבקשה. לטענתו, אין יסוד לחשוש ששחרורו של המשיב ממעצר יפריע באופן כלשהו להצלחת מאמצי התביעה לאתר את העד, ועל כל פנים - על חשש כזה ניתן להתגבר בהטלת חלופת מעצר שיש עמה אמצעי פיקוח מספיקים.

המקרה הוא, במובהק, בלתי-רגיל; שהלא מטרתו השכיחה של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), היא לאפשר את המשך החזקתו של נאשם במעצר בעוד משפטו מתנהל והולך, ואילו כאן מבוקש המעצר בנסיבות שבהן אין בידי התביעה להמשיך בהבאת ראיותיה. עם זאת, אינני סבור כי המטרה שלשמה מבוקש המעצר חורגת מגדר סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 62. לפיכך נתתי את דעתי לנסיבות העניין ועיינתי גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.5.01, בה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מצאתי יסוד להערכה ששחרורו של המשיב ממעצר לעת הזאת עלול להכביד על סכויי איתורו של העד על ידי התביעה. מעצרו של המשיב מוארך בזה בשלושים ימים נוספים שמניינם יחל מיום 22.12.01.

רשמתי לפניי את הצהרת ב"כ המדינה שאם יחליט היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים במשפטו של המשיב לפני תום תקופת המעצר המוארכת, ישוחרר המשיב מן המעצר עם ההחלטה.