פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
9954/01
בפני:
כבוד
השופט א' מצא
המערער
:
אברהם
יבדייב
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 10.12.01 בב"ש 5279/01
שניתנה
על-ידי כבוד השופט י' דר
תאריך
הישיבה: ג' בטבת תשס"ב (18.12.01)
בשם
העורר: עו"ד ש' בלומנפלד
בשם
המשיבה: עו"ד ר' מטר
ה ח ל ט ה
העורר נתון במעצר עד תום ההליכים במשפטו. ההחלטה לעוצרו ניתנה על-ידי בית משפט השלום ביום 6.11.01. במעמד הדיון בבקשה קיים בית משפט השלום גם הליך של הקראת כתב האישום, ומשביקש הסניגור לדחות את מתן תשובתו של העורר, הורתה השופטת שלפניה התקיים הדיון להעביר את התיק לסגן הנשיא כדי שיחליט על המשך הטיפול בו. זאת עשתה, כעולה מגוף ההחלטה, "על פי הנוהל הנהוג בבית משפט זה". במסגרת עררו על המעצר השיג הסניגור המלומד גם על תקינות הנוהל הנהוג בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו, ומכאן הערר שלפניי.
כמו בית המשפט המחוזי הנכבד, אף אני לא מצאתי פגם בהנהגת נוהל קבוע שעל-פיו מקויימת הקראת כתב האישום בפני השופט הדן בהליכי המעצר, ובהיעדר תשובה לכתב האישום - מעביר השופט את המשך הטיפול בתיק העיקרי לשופט שלפי סדר העבודה של בית המשפט אמור לשמוע את הראיות, או לנשיאות בית המשפט כדי שהיא תורה בפני מי ייקבע התיק. עם זאת נראה לי, כי במסגרת נוהל כזה יש להבטיח שהשלמת ההליך של הקראת כתב האישום תקויים, בפני השופט הנוגע בדבר, במועד קרוב ככל האפשר. במקרה הנדון, כך טוען הסניגור, נקבע התיק להשלמת ההקראה רק ליום 23.1.02, היינו כחודשיים וחצי לאחר המועד בו נפתח הליך ההקראה. אוכל להניח שאילו פנה הסניגור לנשיאות בית משפט השלום בבקשה להועיד את התיק להשלמת הליך ההקראה למועד קרוב, היתה בקשתו מתקבלת. עם זאת, נראית לי טענת הסניגור שקביעת תיקים מן הסוג הזה להשלמת הקראה למועד קרוב צריכה להיות בגדר שיגרה, ומן הראוי שבית המשפט יקבע מנגנון של מעקב אחר תיקים כאלה לבל ימתינו זמן רב מדיי.
במסגרת הערר הועלו טענות נוספות. באלה לא מצאתי מקום לדון, שכן הן עמדו כבר לדיון במסגרת הליכי ערר לפני בית המשפט המחוזי וכן לפני בית-משפט זה (בפני עמיתי הנכבד השופט לוי).
בנתון להערה שכללתי בגוף ההנמקה, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ג' בטבת תשס"ב (18.12.01).
ש
ו פ ט