בש"פ 9956/03 מדינת ישראל נ. חאלד אל סאנע

1.על המשיב הוגש בבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לדירת מגורים, גניבה, נסיון התפרצות לדירת מגורים, הסגת גבול, איומים, החזקת סכין שלא כדין, העלבת עובד ציבור, הכשלת שוטר במילוי תפקידו ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, התפרץ המשיב לבית מגורים וגנב מתוכו כרטיס אשראי, כסף מזומן, שעון, עגילי זהב ומסמכים. סמוך לאחר מכן ניסה לעשות כן בבית אחר באותה שכונת מגורים וסמוך לאחר מכן חזר ונכנס לגינות של שני בתים נוספים. משפנה אליו דייר של הבית האחרון ניסה המשיב לדקור אותו בסכין, תוך השמעת איומים, ואף חבל בו. כאשר הגיעו למקום שוטרים איים על השוטרים בפגיעה בגופם וסרב לעלות לניידת המשטרה. מאוחר יותר איים על שוטר בתחנת המשטרה. בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת נ' נצר), בהחלטתו מיום 13.8.02, שחרר את המשיב לחלופת מעצר, קבע תנאים לשחרורו וכן ערובות כספיות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ב' אזולאי), בהחלטתו מיום 28.11.02, נעתר לעררה של המדינה וציוה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

ביום 14.4.03 הודה המשיב בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודייתו והמשך הדיון נדחה. ביום 23.10.03 ביקש המשיב לחזור בו מהודייתו ומשנעתר בית המשפט לבקשתו וביטל את הרשעתו נקבע מועד לשמיעת ההוכחות. ביום 30.10.03 הגיש בא כוח המשיב בקשה לשחרר את המשיב מן המעצר בטענה שמניין תשעת החודשים למעצרו נסתיים ביום 8.5.03, מועד הגשת כתב האישום. בית משפט השלום בבאר שבע, בהחלטתו מיום 2.11.03, סבר כי אין למנות את התקופה שבין מועד הרשעתו של המשיב – 14.4.03 – לבין חזרתו מהודייתו – 23.10.03 – ולפיכך דחה את בקשתו. המשיב המשיך, אפוא, לשהות במעצר. בבקשתה שלפני מבקשת באת כוח המדינה לצוות על "מעצר מחדש" של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 5.11.03. בא כוח המשיב הסכים להארכת המעצר עד להחלטה.

2.אינני רואה צורך לדון כאן בשאלה כיצד יש למנות את תקופת המעצר: אם יש לנכות ממנה את התקופה שבין הרשעתו של המשיב לבין ביטול ההרשעה, כפי שהחליט בית משפט השלום; או שאין לנכות תקופה זאת כסברת בא כוח המדינה בבקשה שלפני. השאלה שיש להכריע בה היא אם יש הצדקה להארכת תקופת מעצרו של המשיב.

מעשיו של המשיב, שנעשו בזה אחר זה, בסמיכות זמנים ומקומות, כמתואר לעיל, ובמיוחד מעשיו אחרי שהגיעו השוטרים למקום, מעידים על מסוכנותו. גם עברו הפלילי עונה בו שהוא מסוכן. למרות גילו הצעיר – יליד 1972 – הורשע יותר מ-20 פעם בעשרות מעשי עבירה של גניבה, התפרצות, שימוש ברכב בלי רשות, היזק לרכוש, גניבת רכב, החזקת סמים מסוכנים, תקיפה, איומים, הסגת גבול והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. גם בירורו של המשפט שנתארך הרבה – במידה רבה בעטיו של המשיב – אמור להסתיים ביום 27.11.03.

3.במצב דברים זה מכריעה המסוכנות את הכף לחובתו של המשיב. אין לשחררו לחלופת מעצר. לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 5.11.03 או עד מתן פסק הדין בת.פ. 19/02 של בית משפט השלום בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.